פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
[[תמונהקובץ:FerdinandIIA.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרננדו השני מלך אראגון]]
[[תמונהקובץ:Emanuel Gottlieb Leutze - Columbus Before the Queen.JPG|שמאל|250px|ממוזער|"'''קולומבוס לפני המלכה'''" - [[ציור שמן]] משנת 1843 מעשה ידי האמן האמריקאי [[עמנואל לויצה]], המוצג ב[[מוזיאון ברוקלין]]. הציור מתאר סצנה היסטורית שבה [[כריסטופר קולומבוס]] ניצב מול [[איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה]] ופרננדו השני, מלך אראגון ומשכנע אותם לממן את מסעו שהוביל לגילוי [[יבשת]] [[אמריקה]].]]
'''פרננדו השני מאראגון, "[[המלכים הקתוליים|הקתולי]]"''', (בעברית ובשפות אחרות נקרא לרוב: '''[[פרדיננד]]'''), ([[10 במרץ]] [[1452]] - [[23 בינואר]] [[1516]]) ([[ספרדית]]: Fernando de Aragón el Católico, היה [[מונרכיה|מלך]] [[ממלכת אראגון|אראגון]], [[ממלכת קסטיליה|קסטיליה]], [[סיציליה]], [[נפולי]], [[ולנסיה]], [[סרדיניה]] ו[[נווארה]], ו[[תוארי אצולה|רוזן]] [[ברצלונה]].
 
==חייו==
באותה שנה גורשו [[יהדות ספרד|יהודי ספרד]] מכל תחומי הממלכה המשותפת (המאורע הידוע כ[[גירוש ספרד]]), נכתב ספר הדקדוק הראשון של השפה ה[[ספרדית]], ו[[כריסטופר קולומבוס]] נשלח בידי הזוג למסע שבו יגלה את "[[העולם החדש]]". לפי [[חוזה טורדסיאס]] מ-[[1494]] חולק העולם החוץ-אירופאי בין ממלכות [[פורטוגל]] וספרד על פי קו צפון-דרום שעבר במרכז [[האוקיינוס האטלנטי]].
 
שנות חייו המאוחרות של פרננדו השני הוקדשו למחלוקות עם [[מלכי צרפת]] בדבר השליטה באיטליה, שרשרת האירועים המכונה [[המלחמות האיטלקיות]]. ב-1494 פלש [[שארל השמיני, מלך צרפת|שארל השמיני]] מצרפת לאיטליה וגירש את דודנו של פרננדו, [[אלפונסו השני, מלך נאפולי|אלפונסו השני]], מכס מלכות נאפולי. פרננדו חבר עם מספר נסיכים איטלקיים ועם [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מקסימיליאן הראשון]], קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] על-מנת לגרש את הצרפתים עד [[1496]] ולהמליך על הכתר הנפוליטני את בנו של אלפונסו, פרננדו. ב-[[1501]], לאחר מות [[פרננדו השני, מלך נאפולי]] ועלייתו של דודו [[פדריקו הרביעי, מלך נאפולי|פדריקו]] לכס הנפוליטני, חתם פרננדו מאראגון על הסכם עם [[לואי השנים עשר, מלך צרפת]], יורשו של שארל השמיני, שזה עתה סיים לממש את תביעותיו ל[[דוכסות מילנו]], ולפיו יחולק השטח ביניהם כשנפולי, [[קמפניה]] ו[[אברוצו]] יעברו לשלטון צרפתי ופרננדו יקבל את [[פוליה]] ו[[קלבריה]]. ההסכם התפרק במהרה ובמהלך השנים שבאו אחריו לחם [[גונזלו פרננדז מקורדובה]], מצביאו הדגול של פרננדו, במלך צרפת, עד שכבש מידיו את נאפולי ב-[[1504]].
 
לפרננדו ואיזבלה נולדו חמישה ילדים: [[איזבלה מאסטוריאס]], [[חואן, נסיך אסטוריאס]], [[חואנה, מלכת קסטיליה]], [[מריה מאראגון]] ו[[קתרינה מאראגון]]. בזכות כוחם הרב כשליטים בממלכה משותפת, נישאו בנותיהם למספר שושלות [[אירופה|אירופיות]] ובכך הניחו את הבסיס לירושה העצומה של נכדם, [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרלוס הראשון]].
285,969

עריכות