הבדלים בין גרסאות בדף "בית הסוהר דמון"

נוספו 4 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
קישורים פנימיים
מ (תיקון קישור)
מ (קישורים פנימיים)
בית סוהר דמון הוקם בשנת [[1953]] על אדמות שהיו שייכות לחברת "קרמאן, דיק וסלטי" בבעלות משפחת קרמאן – משפחה ערבית [[אסלאם|מוסלמית]]{{הערה|[[אלכס כרמל]], '''תולדות חיפה בימי הטורקים''', הוצאת [[יד בן צבי]], 1969, עמ' 179}} מ[[חיפה]] – במקום שהיו בו מחסני [[טבק]].{{הערה|[[מנחם מרקוס]], "הר הכרמל - סקר נוף ומסלולי טיול", הוצאת [[רשות שמורות הטבע]], 1997, עמ' 66}} את הכלא הקימו ה[[אסיר]]ים עצמם, שעברו מ[[בית כלא|בתי כלא]] אחרים, שבהם לא היה מקום. בית סוהר דמון סבל שנים רבות מבעיות תחזוקה ובריחות של אסירים. בשנת [[2000]] נסגר בשל המצב הירוד בו. לאחר [[האינתיפאדה השנייה]] נפתח מחדש. כיום משמש בית הסוהר למאסר ולמעצר של [[שוהה בלתי חוקי|שוהים בלתי חוקיים]], וכן יש בו אגף אחד של אסירים פליליים העוסקים בתחזוקתו. בסך הכול, מוחזקים בבית הסוהר כ-500 אסירים.
 
בית הסוהר נבנה על [[אתר ארכאולוגי|אתרו]] של יישוב קדום מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] בשם "ח'רבת א-דמון". בחצר הכלא התגלתה רצפת [[פסיפס]], בורות קברים חצובים ושברי עמודים.{{הערה|"[[כל מקום ואתר]]", [[הוצאת משרד הביטחון]], עמוד 113}}
 
ב-[[2 בדצמבר]] [[2010]], במהלך [[השריפה בכרמל (2010)|השריפה בכרמל]], נשרפו יערות מסביב לכלא והוא פונה. כ-40 צוערים של שירות בתי הסוהר נהרגו בעת שהיו בדרך לסייע לפינוי הכלא, כשהאוטובוס שבו נסעו נלכד בלהבות. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה פונה כלא שלם מיושביו.{{הערה|1=[http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD/2010/12/03 "ישראל היום", 3 בדצמבר 2010], עמוד 9}} על אף שהאש בערה מסביב לבית הכלא הוא לא ניזוק.{{הערה|[http://reshet.tv/חדשות/News/Domestic/internal/Article,57191.aspx האש בערה במשך 4 ימים - אך כלא דמון לא ניזוק], חדשות 2, 5 בדצמבר 2010}}