כתב צבאי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Helen Kirkpatrick 1944.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[הלן קירפטריק]], [[1944]]]]

 

כוחות לוחמים משתמשים לעתים בכתבים צבאיים הנלווים אליהם למטרות של [[לוחמה פסיכולוגית]], על מנת להעביר מסרים לאויב (הפחדה והרתעה) או לעם ב[[עורף (מלחמה)|עורף]] (העלאת המורל, רקימת [[מיתוס]]ים של ניצחון וגבורה). הידיעות שמעביר הכתב הצבאי יכולות להכיל סודות או להיות בלתי-מחמיאות לצד הלוחם ולפיכך מוטלת עליהם [[צנזורה צבאית]], שאכיפתה וההענות לה משתנות לפי טיב היחסים בין הכוחות בשטח לבין העיתונאים וגופי העיתונות או השידור ששלחו אותם. לפי אמנות המלחמה נהוג שאין לפגוע במתכוון בכתב צבאי העושה את מלאכתו וכתבים צבאיים נעים כשהם לא חמושים, אך כתבים צבאיים רבים נפגעים ונהרגים או נלקחים ב[[שבי]] בעת מילוי תפקידם ולעתים [[חטיפה|נחטפים]] על ידי כוחות [[גרילה]] או [[מיליציה|מיליציות]] בלתי-סדירות תמורת כופר. בעת [[מלחמת וייטנאם]] (בין [[1955]] ל-[[1975]]) נהרגו 66 עיתונאים, בשנת [[2007]] לבדה נהרגו באזורי עימות (בעיקר [[אפגניסטן]] ו[[עיראק]]), 65 עיתונאים<ref>חני קומנשטר-שוורץ, '''[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/4/112424.pdf נוכחים או נפקדים? הדילמות של נוכחות תקשורת במבצע צבאי], [[מערכות (כתב עת)|מערכות]] 429 עמ' 49</ref>.