כרמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dexbot (שיחה | תרומות)
מ הסרת תבנית Link FA (מטופל בוויקינתונים) - The interwiki article is not featured
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אופרה
|שם=כרמן
|תמונה=[[תמונהקובץ:Georges Bizet - Rosabel Morrison - Carmen poster.png|200px]]
|כיתוב=
|מלחין=[[ז'ורז' ביזה]]
שורה 42:
בתחילת שנת [[1873]] הזמין המנהל האמנותי של האופרה קומיק, דו לוקל (Du Locle) מביזה אופרה על פי הרומן של מרימה. הצגת הבכורה של האופרה הייתה מיועדת לסוף אותה שנה, אך עקב קושי בליהוק התפקיד הראשי החזרות לבכורה החלו רק ב[[אוגוסט]] [[1874]].
 
ביזה קנה בית ב[[בוז'יוואל]] (Bougival), הנמצאת עשרים קילומטרים מערבית ל[[פריז]], על גדות נהר ה[[סן]], ושם ישב לכתוב את יצירתו. עד [[קיץ]] [[1874]] סיים ביזה את הנוסח ל[[פסנתר]] של האופרה, ונדרשו לו חודשיים נוספים לסיים את ה[[תזמורת|תזמור]] (זמן שיא להשלמת אופרה בסדר גודל כזה).
 
פרסום הלִברית של היצירה עורר שערורייה בקרב חוגי האמנים, שגרסו שהוא אינו מוסרי. השערורייה גרמה לעיכוב בליהוק התפקיד הראשי. לפחות זמרת מפורסמת אחת (ששמה לא הוזכר) סירבה כשהוצע לה התפקיד.
שורה 48:
 
בזמן החזרות הביע עוזרו של דו לוקל, דה לוואן (De Leuven), את מורת רוחו מעלילת האופרה ולחץ על ביזה ועל כותבי הלִברית לשנות את הסוף הטרגי. לאופרה קומיק היה שם של [[תיאטרון]] משפחתי, והורים רבים נהגו לקיים ראיונות לחתנים עתידיים בתאיו במהלך ההצגה. דה לוואן חשש כי סוף כזה ימנע ממשפחות לבוא לראות את האופרה, ובכך יהרוס את שם המוסד כתיאטרון משפחתי. כותבי הלברית הסכימו לשנות את הסוף, אך ביזה סירב. חילוקי דעות אלו הובילו להתפטרותו של דה לוואן מהפקת האופרה בתחילת שנת [[1874]].
ב[[אוקטובר]] החלו החזרות, שהתארכו לחמישה חודשים (הרבה יותר מהמצופה). נגני התזמורת של האופרה קומיק טענו כי הפרטיטורה איננה ניתנת לנגינה ולצוות הזמרים היה קשה לעקוב אחרי הוראותיו של ביזה. המתנגד הראשי היה דו לוקל{{הערה|שם=Dean|1=Dean, ''Bizet, Georges''}}. שחיבב מאוד את ביזה, אך שנא את האופרה. ה[[אופרה קומיק]] הייתה במצב פיננסי קשה מאוד לאחר שלא זכתה להצלחה מאז האופרה [[פאוסט]] של [[גונו|גוּנוֹ]]. צרותיה הפיננסיות הרבות של האופרה קומיק הובילו את דו לוקל לחשוש ש"כרמן" תביא אותה למצב של פשיטת רגל.
[[תמונהקובץ:1875 Carmen poster.jpg|שמאל|ממוזער|300px|פוסטר מהבכורה של כרמן ב-1875]]
כותבי הלברית, שהאופרה ''כרמן'' הייתה עיסוק מינורי מבחינתם, ניסו בחשאי לשדל את זמרי האופרה לבצע את תפקידיהם בדרמטיות מוגזמת כדי להנמיך את השלכות העלילה על צופיה, אבל לשמחתו של ביזה, בחזרות האחרונות של האופרה השתכנעו בעלי ההשפעה בגאוניותה של האופרה.
 
שורה 75:
 
"כרמן" הייתה חדשנית עד קיצוניות ב[[דרמה]] שבה: ה[[אופרה צרפתית|אופרה הצרפתית]] לא הוגבלה עוד לטיפוסים קומיים חד-ממדיים. שני גיבוריה הראשיים של היצירה הנם מן הדמויות עזות המבע ביותר בספרות האופרה. נפילתו של דון ז'וזה ממאהב נאמן וחייל המכיר בחובתו למטורף אחוז דיבוק מתוארת להפליא הן במוזיקה והן בלברית. המוזיקה אף מוודאת שכרמן לא תהפוך לדמות הרסנית כמו '''[[אלקטרה (אופרה)|אלקטרה]]''' ([[ריכרד שטראוס]]) או '''[[לולו (ספר)|לולו]]''' ([[אלבן ברג]]): היא איננה רודפת גברים; הם רודפים אותה{{הערה|1=Batta, pg 103}}. כיון שביזה נרתע מן הדימוי המסורתי של [[פאם פאטאל]] אופראית, הייתה כרמן לדמות שקשה להבינה (או להציגה על הבימה). היא פאטאליסטית ונהנתנית, חיה כל-כולה את הרגע. יופיה מפיל את הגברים ברשתה ומכאן ואילך הם מובלים אל מפלתם בשל רשמים מוטעים שהם מטפחים בעצמם על האהבה. את אופיה של כרמן מתארת באופן המוצלח ביותר סצנת משחק הקלפים שבה היא מקבלת את בשורת מותה כדבר בלתי נמנע. ז'וזה איננו האדם המתאים לגחמותיה של כרמן משום שהוא נכסף לקביעות המצטיירת בעיניו כנאמנות: כשהוא שומע שכרמן רקדה לפני הגברים (במערכה השנייה), הוא נתקף מצוקה קשה. חוסר היציבות של אופיה הוא [[אנרכיה]] בעיני ז'וזה, ובהיותו חייל, הוא מסלק אותה.
[[תמונהקובץ:אבישי טייכר 133.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל כרמן ב[[סביליה]], ליד זירת השוורים]]
 
לכרמן וז'וזה יש שלושה דואטים, המייצגים שלושה שלבים במערכת היחסים שלהם. הראשון, במערכה הראשונה, הוא שלב הפיתוי, השני, במערכה השנייה, הוא שלב ההתנגשות, והשלישי, במערכה הרביעית, הפתרון הטרגי. מבחינה מוזיקלית הדואטים אינם בסגנון הדואטים הצרפתיים או ה[[איטלקית|איטלקיים]] המסורתיים, שבהם שני קולות מתמזגים לאחד. הם מציגים את חוסר ההתאמה ואת השונות התהומית בין כרמן לז'וזה כיוון שכמעט לעולם אין הם שרים יחדיו.
שורה 131:
===פנטזיות===
 
לא מעט מלחינים השתמשו בנושאים מתוך "כרמן" כבסיס ליצירות משלהם. כמה מאלה, כמו "פנטזיית כרמן" של [[פבלו סרסטה]] (1883) ל[[כינור]] ו[[תזמורת]], "פנטזיית כרמן" של '''פרנץ וקסמן''' לכינור ותזמורת ו"וריאציות על נושא מתוך כרמן" של [[ולדימיר הורוביץ]] ל[[פסנתר]] סולו, הן יצירות ראווה [[וירטואוזיות]] נאמנות למסורת הפנטזיות על נושאים מתוך אופרות. [[פרוצ'ו בוזוני]] כתב סונאטינה (מס' 6) לפסנתר בשם "פנטזיה דה קאמרה סופר כרמן" (1920) העושה שימוש בנושאים מתוך האופרה. יש גם שתי סוויטות הלקוחות ישירות מן האופרה של ביזה, שמרבים להקליט ולבצע ב[[קונצרט|קונצרטים]]ים תזמורתיים.
 
===סרטי קולנוע===
שורה 157:
* [[הבנרה (כרמן)|הבנרה]]
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.naxos.com/catalogue/item.asp?item_code=8.550061DX כרמן - סוויטות מס' 1 ו-2 ]
==הערות שוליים==