יידוע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: שבדי |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Carmel Center IMG 0015.jpg|300px|ממוזער|שמאל|צורת הסמיכות בעברית ובערבית יכולה להכיל את מילית היידוע, אך באנגלית, לא. בשלט כתוב "מרכז '''ה'''כרמל" בעברית ובערבית ואילו באנגלית "מרכז כרמל".]]
[[קובץ:800px-Arab-Israeli Map2.JPG|300px|ממוזער|שמאל|מפת המדינות הערביות וישראל עם כיתוב בערבית, שבו, שמותיהן של רבות מהמדינות מופיעים עם '''אִל היידוע''', כמקובל ב[[ערבית]].]]
ב[[דקדוק]], '''יידוע''' הוא אמצעי [[תחביר|תחבירי]] לסימון שם-עצם מסוים כבעל הקשר ישיר או עקיף ([[פרגמטיקה|פרגמטי]]) לתוכן קיים בשיח. לדוגמה, במשפט: "הפרח הכחול נזרק לחצר", משמש היידוע לציין שמדובר בפרח אחד מסוים, שהדוברים יודעים (או אמורים לדעת) שמדובר עליו. היידוע הוא תכונה
בשפות שונות ישנם אמצעי יידוע שונים. אמצעי היידוע העיקרי בעברית הוא [[ה"א הידיעה]], המשמשת כ[[מילית]] המצטרפת לשמות המיודעים. אמצעי יידוע נוספים בעברית:
* כינוי שייכות (ספר'''י''' = הספר שלי)
* [[סמיכות|מבנה סמיכות]] (בית '''ה'''מורה = '''ה'''בית של המורה){{הערה}}
* [[כינוי רמז]] (ספר '''זה''')
* שם פרטי (ירושלים)
* כינוי גוף (אתה)
ב[[שפות גרמניות]], מילית היידוע דומה מאוד לכינויי הרמז וניתן להחשיבה לאחת מהן. כך, למשל, ב[[אנגלית]], מילית יידוע היא the וכינויי הרמז הם this, that, these, those. באותו אופן, ב[[גרמנית]] der היידוע דומה לכינויי הרמז die, das וב[[הולנדית]] de היידוע דומה ל-die הרמז. ב[[איסלנדית]], מילית היידוע ומילית הרמז היא אותה מילית - það ובאותו האופן, הן ב[[דנית]] והן ב[[שבדית]], מילית היידוע והרמז היא den.
שורה 12 ⟵ 14:
בעברית, שמות פרטיים (של אנשים, כגון '''משה'''; ושל מקומות, כגון '''חיפה''') מיודעים מטבעם ואין צורך ביידוע נוסף. לכן משפט כמו '''*היוסי ישן''' שגוי תחבירית (עם זאת, בשפה המדוברת ניתן ליידע שמות פרטיים לצורך פרגמטי, כגון: היוסי הזה כזה משעמם; הטבריה הזאת כל כך יבשה). אולם, ב[[ערבית]], למשל, זה די מקובל ליידע שמות של מקומות, של שפות וכיוצא בזה. בערבית, שמות ערים מדינות יכולים להופיע על מפות עם אִל היידוע והערבים מכנים את שפתם "אלערבי" ואת שפתנו, "אלעברני".
בעברית, שם תואר המתאר שם עצם חייב להתאים לשם העצם אותו הוא מתאר גם ביידוע (דוגמה: '''ה'''ילד '''ה'''טוב). תכונה זו אינה
במשימות שבהן התבקשו נבחנים להחליט האם להציב את [[ה"א הידיעה]], דוברי [[אנגלית]] כ[[שפת אם]] שגו פחות מאשר דוברי [[רוסית]], מפני שבאנגלית, בניגוד לרוסית, קיימת מערכת מיידעת{{הערה|1=ברכה לב, מחקר השוואתי בשגיאות הכתיבה של לומדי עברית ששפות אמם רוסית או אנגלית, '''[[חלקת לשון]]: כתב-עת למחקרים בבלשנות השימושית, בטיפוח החינוך הלשוני ובאוריינות''', 1998}}.
שורה 18 ⟵ 20:
==מוצא מילית היידוע השמית==
במרבית ה[[שפות שמיות|שפות השמיות]], קיים יידוע, שמופיע כתחילית של המילה המיודעת וקיים דמיון ברור בינו לבין המילה *hal. לפי [[מודל]] השפה ה[[פרוטו-שמית]], באם כל השפות השמיות, אכן, צורת היידוע הייתה התחילית *hal. בערבית, [[מילית]] זו הפכה ל-אִל. כשה-אִל מושמת בראש מילים, שמתחילות באחד ממחצית עיצורי הערבית, המכונים [[אותיות שמש]], הלמ"ד של ה-אִל אינה מבוטאת, בשל קשיי הגייתה. תופעה זו מסבירה מדוע *hal הידיעה התקצרה בעברית ל-ה
==מיליות היידוע בשפות הרומאניות==
|