שנאת זרים – הבדלי גרסאות

==סיבות לשנאת זרים==

*'''תיאוריית "השונות הגזעית, התרבותית והדתית" (פונקציונליזם)''': לפי תיאוריית הפונקציונליזם, גזענות וקסנופוביה הם תוצר של ייחוד, והבדלים גזעיים, תרבותיים ודתיים בלתי ניתנים לגישור בין הזרים לילידים.{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}}

*'''תיאוריית "משבר הזהות" (פנומנולוגיה)''': לפי תיאוריית הזהות, הקסנופוביה היא תוצר לוואי לכלי להרגעת הזהות הלאומית הקולקטיבית; לברית הסולידריות אליה המדינה והחברה נכנסים בעיתות משבר או בעיתות קונפליקטים חברתיים בהם החברה חוזרת לזיהוי העצמי כ'אנחנו' וזיהוי האחר כ'זרים'. זאת בנוסף לחזרה להגדרות החברה, האומה והמיתוסים ההיסטוריים על מנת להרכיב, לחבר ולחזק את הברית החברתית. כמו כן מתוך הפחד הכללי לאובדן המעמד החברתי והזהות העצמית שהיו קיימים עד לאותה התקופה. {{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}}

*'''תיאוריית המאבק על הטובין הקולקטיביים''': לפי תיאוריית זו, הקסנופוביה היא תוצר המאבק על הטובין הקולקטיביים; תוצר היריבות והתחרות בין הילידים לזרים.{{הערה|Bélanger, Sarah and Pinard, Maurice. 1991. Ethnic Movements and the Competition Model: Some Missing Links. American Sociological Review 56(4). Pp. 446-457.}}{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}} כשמופיע זר כמתחרה לגיטימי למרחב המחיה ולמקומות העבודה, שיח הקסנופוביה משמש כאלמנט למאבק פוליטי על הסחורות הקולקטיביות של המדינה: "למי מגיעה הזכות להיות מטופל על ידי המדינה והחברה, ולפי האינטרסים של מי על המדינה לפעול".{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}} שכן במצבי קונפליקט מטרת כל קבוצה היא להבטיח את עתידה, על ידי שמירה על הזכויות וזכויות היתר של הילידים שהמדינה אמורה להגן עליהם, כאשר מי שלא שייך לרוב הלאומי מופיע כאיום לאיחוד החברתי הרעוע. במצב זה התחרות על הטובין הקולקטיבים הופך למשחק סכום אפס, בו הניסיון והמטרה היא להבטיח את יסוד הסולידריות של הילידים נגד הזר הפולש לקהילה של האומה.{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}} דבר זה יכול להתפרש, מעבר למאבק על הטובין הממשיים, גם כסוג של מאבק על ריבונות מדינית, של עם לעצמאותו, ובמקרה הבין-מדינתי, מאבק האזרחים על סדר עדיפויות של הממשלה והחלטותיה; רצונם להיות מועדפים בהחלטות, ליהנות ממשאבי המדינה ולהיות חפים מהשפעות כפויות ולחצים חוץ-מדינתיים.