הומופוביה מופנמת – הבדלי גרסאות

 

התופעה עשויה לאפיין להט"בים החיים בחברה המושתתת על עקרונות [[הטרונורמטיביות]], חברה הסובלת מ[[הטרוסקסיזם]] ומ[[הומופוביה]] ודוגלת באי-שוויון אשר מפלה ומדכאת אותם. ללהט"ב אין מספיק, אם בכלל, מודלים להזדהות וללמוד מהם, וכן ישנם מעט מאוד מקורות תמיכה וחיזוק ראויים. לפיכך הם עשויים להפנים ערכים, עמדות ואמונות הומופוביות אלו, ויבטאו הומופוביה מופנמת. ביטויה המרכזי הוא ב[[שנאה עצמית]] אשר גורמת לפרט, אי נוחות וחוסר קבלה של [[נטייה מינית|נטייתו המינית]] הלא-[[הטרוסקסואל]]ית. ניתן לומר, כי מי שסובל מהומופוביה מופנמת הוא "הומו הומופוב".

 

== מינוח ==

 

התגברות על הומופוביה מופנמת היא חיונית להתפתחות בריאה של הפרט. מצב זה דורש מלהט"בים להתמודד בעצמם עם תהליך מורכב, מתמשך ומכונן זה, הגורם לעתים קרובות לתחושת [[מצוקה]], [[בלבול]] ו[[מתח נפשי]].

בדומה להומופוביה מופנמת, אילן מאייר (Ilan Meyer) מצא מרכיב של לחץ [[מיעוטים]] (Minority Stress), שמשמעו [[עקה]] פסיכולוגית הנובעת מהשתייכות למיעוט מסוים. מצב זה מבהיר את הנקודה כי מיגור ההומופוביה המופנמת של הפרט אינו בהכרח שלב התפתחותי, אלא מצב שיש להתמודד עמו באופן יומיומי ומתמשך, גם לאחר היות הנטייה המינית מגובשת. משמעות הדבר כי הומופוביה מופנמת אינה תכונה פנימית, "טבעית" או מולדת של הפרט, כי אם גורם עקה (Stressor) חיצוני בלבד. הרעיון שחברי קבוצה הסובלת מ[[סטיגמה]] חווים קשיים פסיכולוגיים כתוצאה מהפנמת ההערכה השלילית של החברה כלפיהם אינו ייחודי רק למיעוטים מיניים או מגדריים, (להט"בים), אלא כמעט לכל מיעוט או קבוצה הסובלת מ[[דיכוי]] חברתי.

 

 

 

== השלכות==