ח'ליפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
ב-1925, [[עלי עבדל ראזק]]{{אנ|Ali Abdel Raziq}} (ﻋﻠﻲ ﻋﺒﺪ ﺍﻟﺮﺍﺯﻕ), שהיה מבכירי המורים ב[[אל-אזהר]] הוציא ספר בשם "האסלאם ויסודות השלטון" (الإسلام وأصول الحكم) ובו ניתח את יחסי הגומלין בין הדת לבין השלטון המדיני באסלאם. לדעתו, כפי שבאה לידי ביטוי בספר, הקשר שהיה בתקופת מוחמד והראשידון בין הדת לבין המנגנון המדיני היה כורח המציאות בזמנו אולם היה מקרה חד פעמי. קשר זה אינו מחויב המציאות, המדינה צריכה להיות מודרנית ואילו האסלאם הוא דתי. לכן אין צורך לחדש את מוסד הח'ליפות.
 
לעומתו, [[ראשיד רידא]], במספר מאמרים שפרסם ב[[אל-מנאר (כתב עת)|אל-מנאר]] הביא ציטוטים מה[[חדית']], הסתמך על ה[[איג'מאע]] והביא מקורות ספרותיים על הח'ליפות ואמר שעל פיהם חייבת להיות ח'ליפות.
 
התואר "אמיר אל-מומינין" אומץ על ידי מלך מרוקו וה[[מולא]] [[מוחמד עומאר]], הנשיא לשעבר של משטר ה[[טליבאן]] ב[[אפגניסטן]], הם לא טענו לסמכות חוקית על מוסלמים מחוץ לגבולות הארצות שלהם. הדבר הקרוב ביותר לח'ליפות הקיים כיום הוא הארגון של המועצה האסלאמית, ארגון בינלאומי שנוסד ב-1969 ומורכב מהממשלות של רוב המדינות עם רוב אסלאמי. אך לארגון זה יש השפעה מוגבלת; מוסלמים רבים כלל אינם מודעים לכך שהוא קיים, ואפילו המדינות החברות בו מתעלמות מההחלטותיו.