מתחם אוגוסטה ויקטוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 16721372 של לוי יצחק שחר (שיחה)
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 1:
{{מפת הר הצופים|300|500|שמאל|כן}}
[[תמונהקובץ:Augusta victoria.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מתחם אוגוסטה ויקטוריה, 2007]]
[[תמונהקובץ:Bundesarchiv Bild 102-01286, Kaiserin Auguste Viktoria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה, שעל שמה נקרא המתחם]]
'''מתחם אַוגוּסְטֶה ויקטוֹריה''' הוא מתחם אשר הוקם על ידי [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]] בראשית [[המאה ה-20]], אשר קרא לו על שם אשתו, [[אוגוסטה ויקטוריה, קיסרית גרמניה ומלכת פרוסיה|אוגוסטה ויקטוריה]]. המתחם, המשתרע על שטח של כ-80 [[דונם]] על שלוחה של [[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]] הנקראת '''כתף הר הזיתים''',{{הערה|1=לצורך השוואה – 80 דונם הוא גודלו של כל [[הרובע הנוצרי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה בירושלים]].}} כולל [[כנסייה]] מפוארת ולהּ [[מגדל פעמונים]], וכן [[אכסניה|אכסניית]] [[צליין|צליינים]], שנועדה גם ל[[גרמנים]] תושבי הארץ. כיום האכסניה משמשת [[בית חולים]]. במזרח המתחם שוכן "המכון הגרמני ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטי]] ל[[ארכאולוגיה]] בארץ הקודש", שהוקם בתחילת [[המאה ה-20]], ובו [[ספרייה]] גדולה.{{הערה|1=בבית הגנן לשעבר, בצדה המזרחי של הכנסייה}}
 
==הרקע להקמת המתחם==
[[תמונהקובץ:Sאוגוסטהויקטוריהn0001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה הראשית למתחם]]
בשנת [[1898]] [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל]], כחלק ממסע אימפריאלי שבו ביקש להדק את קשרי [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] עם [[האימפריה העות'מאנית]]. שיא המסע היה בירושלים - הקיסר ביקר במקומות הקדושים שבה, ואף זכה שחלק קטן ב[[חומות ירושלים|חומה]], ליד [[שער יפו]], ייפרץ לכבודו. במהלך הביקור רכש הקיסר חלקות אדמה אחדות בירושלים עבור הקהילות הגרמניות שבה, ואף קיבל חלקת אדמה ב[[הר ציון]] מה[[מושל]] העות'מאני של העיר.
 
שורה 14:
 
==תולדות המתחם==
[[תמונהקובץ:Augvichos.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכניסה המפוארת לאכסניה]]
[[תמונהקובץ:Augvicyard.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר האכסניה]]
[[תמונהקובץ:Augvicsym.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיטורים בסגנון ימי הביניים בחצר האכסניה]]
===הקמת הכנסייה והאכסניה===
במשך שלוש שנים אספה "האגודה למען הר הזיתים" [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] למימון הפרויקט, עד שהגיעה לסכום של כמיליון וחצי [[מארק גרמני|מרק]]. שני שלישים מן הסכום (דהיינו, מיליון מרק) נתרמו על ידי יושבי העיר [[קלן]] בגרמניה. בתום איסוף הכסף עמל ה[[אדריכל]] הגרמני רוברט לייבניץ (Leibnitz) ממשרד הארכיטקטים הברלינאי "גַאוּזֶה" על תכנון הכנסייה והאכסניה. הוא חישב את העלויות עד לרמת ה[[פטרוזיליה]] וה[[בצל הגינה|בצל]] בגן הירק, ושאף לרמת גימור מושלמת, שבה הכלים הסניטריים, השירותים וחדרי האמבטיה יהיו ברמה אירופאית, וציוד המטבח יהיה מהמתקדמים בזמנו מגרמניה. לבקשת הקיסרית, תכנן לייבניץ את המבנים ברוח השיר הכנסייתי הגרמני "מבצר איתן הוא אלוהינו" (Ein feste Burg ist unser Gott), לכמה מטרות:
שורה 42:
 
===המתחם במלחמת העולם הראשונה===
[[תמונהקובץ:Augpris.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים גרמנים מובלים לשבי ליד [[שער שכם]]. ברקע - אוגוסטה ויקטוריה]]
[[תמונהקובץ:Augbrit.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם אוגוסטה ויקטוריה עם הפיכתו למעון הנציב העליון, 1920. ניתן לראות את [[דגל הממלכה המאוחדת|הדגל הבריטי]] מתנוסס]]
[[תמונהקובץ:Aug.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חדר באכסניה לאחר [[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)|רעידת האדמה ב-1927]]]]
[[קובץ:Stone Eagle at the Entrance of Augusta Victoria Church.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל אבן של [[עיט]] בכניסה לכנסיית אוגוסטה ויקטוריה]]
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הוסב מבנה האכסניה לבית חולים צבאי, ושימש גם מפקדה ראשית למטה ה[[טורקיה|טורקי]]-גרמני הכללי בירושלים, וזאת במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות במלחמה זו.
שורה 50:
===תקופת המנדט הבריטי===
====מעון הנציב העליון====
לאחר כיבוש ירושלים בידי בריטניה בשנת [[1917]] [[הלאמה|הולאם]] המתחם, והוא הוסב למפקדה הראשית של צבאה בארץ ישראל. כשהתחילה תקופת [[המנדט הבריטי]] בשנת [[1920]] אכלס המבנה את מוסדות השלטון, ו[[הנציב העליון]], [[הרברט סמואל]], עבר להתגורר בו למשך חמש שנים. בראשית תקופה זו, ב-[[27 במרץ]] [[1921]], נערכה במקום הפגישה ההיסטורית בין [[שר המושבות]] הבריטי, [[וינסטון צ'רצ'יל]]; הנציב העליון, [[הרברט סמואל]]; [[לורנס איש ערב]] ו[[האמיר עבדאללה]], בנוגע לעתיד המדיני של ארץ ישראל ו[[עבר הירדן המזרחי]].{{הערה|{{נתיב|אלי מייזליש|הקמתה של עבר הירדן ב-1922:"ממלכה" לנצח או שלטון מלאכותי חסר בסיס קיומי|2007_2_maislish|115, מרץ 2007}}}}. בפגישה זו הוצע לאמיר עבדאללה לעמוד בראש מדינה שתקום בעבר הירדן, ובכך נקרע עבר הירדן המזרחי מתחומי "הבית הלאומי" שביקשו היהודים להקים בעקבות [[הצהרת בלפור]]. בקומה השנייה של מבנה האכסניה, המשמש כיום כבית חולים, יש חדר לזכרו של צ'רצ'יל.
 
בשנים [[1925]]-[[1927]] התגורר במבנה "אוגוסטה ויקטוריה" הנציב העליון, ה[[פילדמרשל]] [[הרברט פלומר]]. אך אז פקדה [[רעידת אדמה]] קשה את ירושלים, וסדקה את המבנה. בעקבות זאת עבר הנציב העליון להתגורר באופן זמני ב[[בית מחניים]] ב[[רחוב הנביאים]], ששימש עד אז את נשיא [[קרן קיימת לישראל|קק"ל]], [[מנחם אוסישקין]]. מוסדות השלטון שפעלו בבניין על מחלקותיהם השונות עברו ל[[אכסניית סנט פול]] מול [[שער שכם]]. בתוך כך החלה בניית [[ארמון הנציב]] בדרום העיר; ולשם עבר הנציב העליון בשנת 1933 עם כל דייריו האחרונים של מתחם אוגוסטה ויקטוריה.
 
באוקטובר 1930 נדרשה ממשלת המנדט לשלם פיצויים לבעלי המתחם על הנזקים שנגרמו למבנה ברעידת האדמה.{{הערה|{{דבר||משפט נגד הממשלה על נזקי הרעש|1930/09/15|00114}}}}{{הערה|{{דבר||ממשלת א"י מפסידה במשפט|1930/10/20|00111}}}}.
 
====בית חולים====
שורה 69:
עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] ב-[[1967]] הפציץ [[חיל האוויר הישראלי]] את מתחם אוגוסטה ויקטוריה (זו הייתה התקיפה האווירית היחידה בתחומי ירושלים במהלך המלחמה), וזאת בשל החשש שהמאחז הירדני במקום ישמש לתקיפת המובלעת הישראלית שבהר הצופים. ביום השני ל[[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים|קרב על ירושלים במלחמת ששת הימים]] עלו שני גדודים של [[חטיבה 55]] להר הזיתים, והמתחם נכבש.
 
הכנסייה ובית החולים שייכים עד היום (2007) לארגון LWF, ובית החולים מתמחה בריפוי מחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ומחלות אף, אוזן וגרון. בשל מיקומו בפסגת ההר בית החולים מכונה בשם "אלמֻטְלָע" - "העליון". יש בו כ-150 מיטות, והוא בית החולים היחיד המטפל בפליטים החיים בסביבות ירושלים ונעזרים באונר"א. כ-70% מהצוות הרפואי של בית החולים מתגורר מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]] ואף בתחומי [[הרשות הפלסטינית]]. בשל בניית [[גדר ההפרדה]], הצפויה לנתק את הר הזיתים מכפרי הסביבה, יש חשש כי הצוות והמטופלים יתקשו להגיע לבית החולים.
 
נכון לשנת 2007 הכניסה לבית החולים מוגבלת לבודדים בלבד כדי שלא להפריע לחולים, אך הביקור במתחם פתוח לכול. בכנסייה נערכים מדי חודש [[קונצרט]]ים למוזיקה ווקאלית וליטורגית.
 
==אדריכלות הכנסייה ועיטוריה==
[[תמונהקובץ:Augvicjesus.jpg|שמאל|ממוזער|230px|ציור ישו על תקרת האולם]]
כנסיית אוגוסטה ויקטוריה היא מן היפות והמפוארות בירושלים, והיא מוקדשת ל[[חג העלייה|עליית ישו השמימה]] מהר הזיתים, כפי שמעיד שמה הגרמני של הכנסייה: Himmelfahrtkirche.{{כ}}{{הערה|1=ראו את [http://de.wikipedia.org/wiki/Himmelfahrtkirche_%28Jerusalem%29 הערך המקביל] בוויקיפדיה הגרמנית}} זאת הסיבה שבניגוד לרובן המוחלט של הכנסיות בעולם, הפונות לכיוון מזרח, היא פונה דווקא דרומה, אל [[כנסיית העלייה]] המציינת את המקום המדויק שבו אירע הדבר על-פי המסורת. מבנה הכנסייה מאופיין ב[[אדריכלות]] יוצאת דופן המשלבת אלמנטים שונים מהמזרח ומהמערב. העיטורים אופייניים בחלקם ל[[אמנות]] ה[[ביזנטים|ביזנטית]], ואחרים אופייניים דווקא לאמנות [[צלבנים|צלבנית]]. מבנה הכנסייה ייחודי בהיותו העתק כמעט מדויק של כנסיות [[קתולים|קתוליות]] מ[[ימי הביניים]], כשבפועל נבנה לשימושם של מתפללים פרוטסטנטים. הכנסייה דומה באופן בולט לכנסיית מיכאל שב[[הילדסהיים]], המתוארכת ל[[המאה ה-11|מאה ה-11]], ונראה כי כנסייה זו היוותה מקור השראה מרכזי לבניית הכנסייה בירושלים.
 
שורה 83:
 
===האפסיס===
[[תמונהקובץ:Augvic1.jpg|ימין|ממוזער|250px|האפסיס של הכנסייה]]
ה[[אפסיס]] של הכנסייה מחופה בחצי [[כיפה (מבנה)|כיפה]] ובה חמישה [[חלון|חלונות]], שביניהם עלי [[אקנתוסקוציץ]]. במרכז הכיפה נראה ישו הפורס את ידיו, כשהוא מלווה משני צדיו ב[[משה רבנו]] וב[[אליהו הנביא]], נציגי [[הברית הישנה]]. מתחתם נראים סמליהן ה[[הרלדיקה|הֶרָלְדים]] של משפחות [[אצולה]] שונות בגרמניה, חלקן קתוליות וחלקן פרוטסטנטיות. מוטיב זה מלווה את הכנסייה כולה, בעיקר בחלונות ה[[ויטראז']], ומטרתו להוכיח את נאמנותו של הקיסר לכל הגרמנים באשר הם. משני צדיו של האפסיס ישנם פסיפסים בסגנון ביזנטי מובהק, כשבמזרחי שבהם מוצגת [[מרים, אם ישו]] ישובה על כס המלכות; בידיה ישו ה[[תינוק]]; וסביבה [[שלושת האמגושים]] שבישרו לה על משיחיותו לאחר היוולדו. בפסיפס המערבי מוצגת [[צליבה|צליבתו]] של ישו על רקע [[שמים]] חשוכים. פסיפסים אלה מבטאים את לידתו של ישו בצד מזרח, במקום עלייתה של [[השמש]], ואת מותו במקום שקיעתה, כעין סיפור חיים שלם החולף על פני האפסיס.
 
רצפת האפסיס עשויה תשליבים [[גאומטריה|גאומטריים]] ב[[שחור]] ולבן, ובמרכזה [[מזבח#מזבחות בנצרות|מזבח]]. המזבח מעוטר בשיש אדום, ובראשו ציור של טלה, המסמל את ישו הקורבן. בחלקו העליון של המזבח מופיעה וריאציה חופשית לתיאור [[הסעודה האחרונה]] ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]: כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ, לָקַח יֵשׁוּעַ לֶחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע וְנָתַן לַתַּלְמִידִים בְּאָמְרוֹ: "קְחוּ וְאִכְלוּ, זֶה גּוּפִי." לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרֵךְ וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: "שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם, כִּי זֶה דָּמִי, דַּם הַבְּרִית (הַחֲדָשָּׁה), הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים." ([[הבשורה על פי מתי]] פרק כ"ו, פסוקים 26-27). מאחורי המזבח קבועה אבן הפינה של הבניין, ועליה התאריך - 1907.
 
לוחות השיש הכהה, המעטרים את קירות האפסיס, עשויים בטכניקה מקומית, שבה נוטלים לוח שיש רבוע אחד וחוצים אותו לכל אורכו במחצית עוביו. כך מתקבלים שני לוחות שיש דקים, אותם מציבים זה לצד זה כספר פתוח, ומקבלים "העתק תבנית" של האחד כנגד השני. דוגמה יפה לטכניקה זו ניתן למצוא ב[[כיפת הסלע]] שבהר הבית, שם נעשה הדבר בשיש בהיר.
 
[[תמונהקובץ:Augvicjer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירושלים בציור על תקרת האפסיס]]
תקרת האפסיס מעוטרת באיור המציג את ירושלים בסגנון [[רפאל (צייר)|רפאלי]], ובמרכזה [[בית המקדש]], הזהה כמעט לזה המופיע בציור [http://www.all-art.co.il/images/artists_images/raffael_1504_spozalizio.jpg חתונת הבתולה] של רפאל. ירושלים עצמה מתוארת כעיר שמימית ו[[סימטריה|סימטרית]], שחומתה בצורת [[כוכב (סמל)|כוכב]], והיא מוגנת בידי שישה מגדלים ושלושה [[מלאך|מלאכים]]. בחזית העיר ניצבת כנסייה ומעליה [[צלב]]. מעל העיר כתובות המילים ה[[לטינית|לטיניות]]: URBS SANCTA JERUSALEM, כלומר "עיר הקודש ירושלים". הציור כולו נתון בתוך תבנית [[תלתן|תלתנית]] האופיינית לעיטורים מימי הביניים. סביב העיר ניצבים ארבעת מלכיה החשובים מ[[התקופה הצלבנית]]: [[גוטפריד מבויון]], [[בלדווין הראשון, מלך ירושלים|בלדווין הראשון]], [[בלדווין השני, מלך ירושלים|בלדווין השני]] ו[[פולק מאנז'ו|פוּלְק מאָנְז'וּ]]. סגנון הציור ותכניו מלמדים על התפיסה הרומנטית של זוג הקיסרים, שראו עצמם כ"צלבנים החדשים" בארץ הקודש.
 
שורה 98:
ציור הקיר בצדו הצפוני של האולם מציג את הזוג הקיסרי לבוש בבגדים בסגנון ימי-הביניים, כשהוא אוחז [[מיניאטורה|דגם]] של האכסניה והכנסייה. מנח זה אופייני אף הוא לתקופה הביזנטית, בדומה למשל, ל[[:תמונה:AyaSophia.JPG|ציורי קיר]] המופיעים בכנסייה הביזנטית [[איה סופיה]] שב[[איסטנבול]]. הקיסר בתקרת כנסיית אוגוסטה ויקטוריה מלווה בדמות ה[[חוכמה]], ואילו הקיסרית – מלווה בדמות ה[[רחמים]]. מתחת לזוג הקיסרי נראים סמלים הראלדיים של בית המלוכה, של ה[[יוהניטים]] ושל הצלבנים.
 
בסטרא המערבית, מימין לכניסה, ישנה ויטרינה המציגה כמה פריטים הרלוונטיים לכנסייה, בהם ה[[מפתח (כלי)|מפתח]] המעוצב, שבאמצעותו פתח וילהלם השני את הכנסייה בטקס שנערך ב-1910; כף סיידים מסוגננת, המסמלת את עבודת הכפיים הרבה שהושקעה בבנייה; וכן [[סידור תפילה]] יהודי כתוב [[עברית]] הפתוח בדף בו מופיעה תפילה מיוחדת לשלום הקיסר וילהלם השני והקיסרית אוגוסטה ויקטוריה. מתחת שמם מוזכר לברכה גם יורש העצר פרידריך, אך הוא מכונה בטעות (כנראה פליטת קולמוס) בשם "הקיסרית פרידריך". באותה פינה מוצג [[טבילה לנצרות|אגן טבילה]] עשוי שיש, שנתגלה במקום במהלך חפירת ה[[יסודות (בנייה)|יסודות]], והוא מתוארך לתקופה הביזנטית. נראה שהאגן שימש "[[יהודים-נוצרים]]" (או "נצרנים" – יהודים מראשית התקופה הביזנטית, שהאמינו בישו כמשיח), שכן על אחת מידיות האגן נראה בבירור תחריט [[המנורה|מנורה]]. מעל אגן הטבילה, בתוך גומחה, נראה פסלו של [[דוד המלך]] מנגן ב[[כינור]], והוא מייצג את ה[[רוחניות]]. בסטרא המקבילה, באותו מקום, מוצגת בגומחה דמותו של משה רבנו, אוחז ב[[לוחות הברית]], כמייצג ה[[מוסר]].
 
===היציעים===
[[תמונהקובץ:Augvicsal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה המלך בציור מעל תקרת היציע]]
הכניסה ליציעים היא דרך [[גרם מדרגות]], היוצא מהפינה הצפונית-מערבית של הכנסייה (גרם מדרגות זו ממשיך מעלה אל המגדל). על קיר היציע המערבי תלויה תמונה גדולה מאוד של ישו המגיע ל[[בית פגי]], ומתקבל בו בכבוד רב, כמסופר בברית החדשה:
{{ציטוט
שורה 112:
 
מן היציע נראית הכנסייה כולה, ומשם ניתן גם להבחין בכותרות העמודים השונות זו מזו, כיאה לכנסייה צלבנית קלאסית. כן ניתן לראות מן היציע את ה[[עוגב]] הענק, הצמוד לקיר הצפוני של הכנסייה. העוגב נבנה בשנת 1910 במפעל Sauer שב[[פרנקפורט]] ושופץ בשנת 2009.
[[תמונהקובץ:AugustaVictoriaOrgan1.jpg| ממוזער|250px|מראה פנימי של העוגב בכנסיית [[אוגוסטה ויקטוריה (כנסייה)|אוגוסטה ויקטוריה]] בעת שיפוצו – [[2009]]]]
 
===המגדל===
[[תמונהקובץ:Augpar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השוואת המגדל לפני רעידת האדמה ולאחריה]]
מגדל הפעמונים של הכנסייה מתנשא לגובה של כ-50 מטרים, ובראשו ארבעה [[פעמון|פעמונים]] שמשקלם הכולל הוא 12 [[קילוגרם|טונות]]. העלייה לראש המגדל עוברת דרך 210 מדרגות, ומשם ניתן לצפות מערבה אל מרחב ירושלים העתיקה והישנה; צפונה אל מתחם האוניברסיטה, לכפר [[עיסאוויה]], לשכונת [[פסגת זאב]] ועל הדרך היורדת ל[[יריחו]] מהגבעה הצרפתית; מזרחה ל[[מדבר יהודה]], כולל הכפרים הערבים שבדרך עד [[מעלה אדומים]]; ודרומה לכפרי הר הזיתים וכנסיית העלייה הרוסית.
 
שורה 123:
 
==אולם קבלת הפנים==
צמוד לקיר הצפוני של הכנסייה, בגובה היציע, שוכן "אולם קבלת הפנים", ששימש כאולם אירועים רשמי של המקום. אולם זה שימש כחדר מעבר מהאכסניה לכנסייה, ואפשר לבאים להתרשם מן הכנסייה כולה, בטרם ירדו אליה ל[[תפילה]]. בחלקו המזרחי של האולם קבוע [[קמין]] מפואר, מעוטר בתשליבי אבן עדינים, שהשתמר ללא פגע מיום היווסדו. ברצפה משולבים אריחים [[אדום|אדומים]], המציגים [[צלחת|צלחות]] ו[[דג]]ים. מדובר בעיטור נפוץ במבנים נוצריים דתיים, שכן הוא רומז לעיסוקו של ישו, שהיה [[דייג]]. סביב קירות האולם ישנם עמודים צמודים, ועליהם פסלי אריות מוזהבים, המסמלים את מלכותו של הקיסר. שניים מהם מוצגים כנקבות, ה[[הנקה|מניקות]] את גוריהן. בקיר המערבי ישנן שתי כותרות עמודים יוצאות דופן, המחקות באופן מושלם כמעט כותרות דומות מן התקופה הצלבנית: העמוד השמאלי מציג דמויות [[גרוטסקה|גרוטסקיות]] המשולבות זו בזו; והכותרת השמאלית מציגה סצינות מלחמה, השאובות מהעולם העתיק ומ[[המיתולוגיה היוונית]].
 
אולם קבלת הפנים עבר שיפוצים נרחבים ב[[שנות ה-80]] של [[המאה ה-20]], שכללו גם חלקים מהכנסייה. בקיר המזרחי הושארו חלק מעיטורי הפרסקו המקוריים, כדי לתת למתבונן מושג כיצד נראה החדר כולו בראשיתו. החדר משמש כיום כאולם הרצאות ותערוכות מתחלפות, וכולל תערוכת קבע אחת ובה תמונות ישנות של המתחם. בקיר המערבי ישנם שני ציורי קיר שמימיים, ועליהם כיתוב בגרמנית ובערבית: "כִּי רָעֵב הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל; צָמֵא הָיִיתִי וְהִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי; עוֹבֵר אֹרַח הָיִיתִי וַאֲסַפְתֶּם אוֹתִי; עָרוֹם - וְהִלְבַּשְׁתֶּם אוֹתִי; חוֹלֶה הָיִיתִי וּבִקַּרְתֶּם אוֹתִי; בְּמַאֲסָר הָיִיתִי וּבָאתֶם אֵלַי." (הבשורה על פי מתי, פרק כ"ה, פסוקים 35-36). (נכון ל[[2009]] - סגור לרגל שיפוצים).
 
==בית החולים==
[[תמונהקובץ:Augviccor.jpg|שמאל|ממוזער|180px|[[ארקדה]] באכסניה, שהוסבה לבית חולים]]
[[תמונהקובץ:Augviccrus.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הקיסר כ[[צלבן]] על קיר חצר האכסניה]]
בית החולים נבנה, כאמור, לכתחילה כבית הארחה, אך ב[[שנות ה-60]] הוסב לבית חולים, שזהו שימושו עד ימינו.
פתח הכניסה הראשי עשוי תשליב אבן מפואר, שבמרכזו קשת [[רומנסק|רומנסקית]]ית מסוגננת, ועליה פסלי שני [[אריה|אריות]] וצלב. משני צדי הקשת ניצבים פסליהם של [[גאורגיוס הקדוש]] ו[[מיכאל הקדוש]] בדמות [[אביר]]ים צלבנים מימי הביניים, שעל חזם [[צלב מלטה]] האופייני למסדר היוהניטים. הכניסה מובילה אל אולם גדול ועגול, המשמש כאולם קבלת חולים, וממנו עולה גרם מדרגות מעוגל לקומות העליונות. מאולם הכניסה ניתן להיכנס למסדרונות ארוכים בעלי [[קמרון צולב|קמרונות צולבים]], המקיפים את החצר הפנימית הגדולה, המשתרעת על 43X25 מטרים. בקומה השנייה של המבנה עוברים מסדרונות זהים, המוקפים ב-99 עמודונים, שלהם כותרות בצורות שונות. כל המסדרונות צופים אל החצר דרך חלונות גדולים.
 
בחצר בית החולים צומחים כמה עצי [[תמר (עץ)|תמר]], ובצדה המערבי בולט אולם קבלת הפנים העגול אל תוך החצר. מבנה זה מעוטר במוטיבים אדריכליים האופייניים לימי הביניים, כמו תבליטי אבן; "מפלצות" מפוסלות וכן פסליהם של הקיסר והקיסרית עשויים מ[[ברונזה]] ומוצגים בלבוש צלבני קלאסי: הקיסר מוצג כ[[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השני]]; לראשו [[כתר]] מלך ירושלים, והוא אוחז [[חרב]] ו[[מגן]] צלבני; אוגוסטה ויקטוריה מוצגת כ[[אליזבת מתורינגיה|אליזבת הקדושה]] מ[[הונגריה]], שבעלה ה[[רוזן]] [[לודוויג הרביעי, הלנדגרף של תורינגיה|לודוויג הרביעי מתורינגיה]] היה בפמליה של פרידריך. לאחר מות בעלה עקרה אליזבת ל[[מרבורג]] (Marburg), שם מסרה את ילדיה ל[[משפחת אומנה|משפחות אומנות]], והקדישה את חייה לאל.
שורה 141:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category: Augusta Victoria}}
* [http://www.avh.org/ האתר הרשמי]
* [http://tourisrael.blogspot.com/2006/12/blog-post_415.html אוגוסטה ויקטוריה], על המפגש בין [[הרצל]] והקיסר ב-1898, וניתוח של המבנה, באתר בת של משרד התיירות
* [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/Toursite_form_atar.asp?icon_cat=5&pic_cat=1&site_id=2740&type_id=321&york_cat=8 פרטים על הביקור בכנסייה], באתר [[עיריית ירושלים]]