|
|
|
== נקודת רוויה ==
כאשר חומר מסיסמָסִיס בא במגע עם ממס, נוצר מבנה של מולקולות הממס סביב מולקולות המומס, אשר מאפשר למבנה להישאר יציב. כאשר אין הממס מסוגל ליצור מבנה סביב מולקולה מומסת נוספת, אך עדיין מתקיים [[שיווי משקל כימי]], התמיסה נקראת '''רוויה''' (staurated). תמיסה רוויה היא כזו שכאשר מוסיפים לה עוד מן החומר שהמסו בה, הוא נותר במצבו המקורי, ואינו מומס. כך למשל ניתן ליצור תמיסה של חמש [[כפית#שימושים|כפיות]] סוכר בכוס מים, אך 2 כוסות סוכר זה כבר בלתי-אפשרי. כמות החומר שתמיסה מסוגלת להכיל בתוכה - נקודת הרוויה - תלויה בתנאים שונים כגון טמפרטורה, לחץ וזיהומים. כאשר התמיסה עוברת את נקודת הרוויה שלה, היא נמצאת במצב של [[רוויית יתר]] (supersaturated). במצב זה, תמיסה לא יכולה להכיל את כל המומס בה והוא מופרש ממנה.
לדוגמה: העלאת טמפרטורה ה[[אוויר]] ב[[יום]] (האוויר הוא תמיסת [[גז]]ים שונים ומים, כאשר [[חנקן]] נחשב הממס), גורמת להעלאת נקודת הרווייה שלו ולהתאדות של מים נוספים (עליית ה[[לחות]] המוחלטת). הורדת הטמפרטורה ב[[ערב (יום)|ערב]] ובעיקר ב[[לילה]], גורמת לתמיסה להיות רוויה יתר המידה במים, מכיוון שירידת הטמפרטורה מורידה את נקודת הרווייה (הלחות היחסית מגיעה ל-100%, [[נקודת הטל]]), כך שמים חייבים [[עיבוי|להתעבות]] ולהפוך ל[[טיפה|טיפות]] מים קטנטנות. טיפות אלה יורדות בצורת [[טל]].
|
