מאוטהאוזן – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Austria Mauthausen sub-camps.png|שמאל|ממוזער|250px|מפהמפת המראה את מיקומם של כמה ממחנותמחנות החוץ החשובים של מאוטהאוזן-גוזן]]

עם העלייה המתמדת בייצור בכל מחנות החוץ של מאוטהאוזן-גוזן, גדל גם מספר העצורים ומספר מחנות החוץ עצמם. אף שבתחילה שירתו מחנות מאוטהאוזן וגוזן בעיקר את המחצבות המקומיות, מ-1942 ואילך הם החלו לשמש גם את מכונת המלחמה הנאצית. כדי להכיל את עובדי הכפייה, שמספרם הלך וגדל, נבנו מחנות חוץ (בגרמנית: Außenlager) רבים נוספים של מאוטהאוזן בכל חלקי אוסטריה. בסוף המלחמה נמנו 101 מחנות (בהם 49 מחנות חוץ גדולים{{הערה|שם=Waller|1=James Waller, [http://books.google.com/books?ie=UTF-8&vid=ISBN0195148681&id=dHBB4TJpcx0C&pg=PA4&lpg=PA4&dq=Mauthausen&sig=40Bj2HNIG1t24SjCpEIzLNHJzdE Becoming Evil: How Ordinary People Commit Genocide and Mass Killing], Oxford University Press, 2002. ISBN 0195148681}}) בכל רחבי אוסטריה (בגבולותיה הנוכחיים), מ[[מיטרזיל]] שמדרום ל[[זלצבורג]] לשווכאט שממזרח ל[[וינה|ווינה]], ומ[[פאסאו]], שלפני המלחמה הייתה על גבול אוסטריה-גרמניה, ועד ל[[לויבל פאס]] על הגבול עם [[יוגוסלביה]]. מחנות החוץ חולקו למספר קטגוריות, על פי שימושם העיקרי: Produktionslager לעובדי מפעל, Baulager לבנייה, Aufräumlager לפינוי הריסות בערים שהופצצו על ידי [[בעלות הברית]], ו-Kleinlager (מחנות קטנים) שבהם עבדו האסירים במיוחד עבור האס אס.