רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית – הבדלי גרסאות

'''רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית''' (ב[[ערבית]]: '''الجمهورية العربية الصحراوية الديمقراطية‎''', ב[[ספרדית]]: '''República Árabe Saharaui Democrática''') היא מדינה, שעל עצמאותה הכריזה [[חזית פוליסריו]] ב-[[27 בפברואר]] [[1976]] בשם תושבי הקולוניה [[סהרה הספרדית]] לאחר יציאת [[ספרד]] ממנה ב-[[1975]]. [[מרוקו]] ו[[מאוריטניה]], שכנותיה, פלשו לתוך הטריטוריה וחילקו ביניהן את מרביתה.

 

ב-1872 סיירה ב[[סהרה המערבית]] משלחת מחקר מטעם החברה הספרדית לחקר אפריקה ובמסגרת [[ועידת ברלין]], ב-[[1885]], קיבלה [[ספרד]] הכרה בינלאומית בשלטונה ב[[סהרה הספרדית]]. ב-[[1949]] גילה [[גאולוג]] ספרדי מרבצי [[פוספט]]ים גדולים מאוד באזור והספרדים התחילו לפתח ישובים עירוניים לאורך חופי החבל. במחצית השנייה של [[המאה העשרים]] עבר תהליך של [[דה-קולוניזציה]] על יבשת [[אפריקה]] ובעקבות יציאת [[בריטניה]] ו[[צרפת]] ומתן עצמאות למושבותיהן, גם ספרד החלה להתכונן ליציאה ממושבותיה. ב-1963 הכליל האו"ם את החבל ברשימת הטריטוריות שצריכות לעבור דה-קולוניזציה. ב-1965 האום תבע מספרד לפנות את השטח ולהעניק הגדרה עצמית לתושבים. [[פרנסיסקו פרנקו]] הבטיח להעניק עצמאות לחבל ב-1966, אך לא עמד בהבטחתו. ב-1967 נוסד ארגון מקומי שתבע עצמאות לחבל וב-1970, בעצרת גדולה למען עצמאות החבל, נהרגו רבים ונאסרו מאות. ב-[[10 במאי]] [[1973]] נוסדה [[חזית פוליסריו]], איחוד של התובעים עצמאות לחבל, במטרה להפעיל לחצים צבאיים, שיובילו ליציאת הספרדים מהחבל. [[מרוקו]] ו[[מאוריטניה]] השכנות העלו תביעות לבעלות על השטח המאוכלס בדלילות רבה על ידי אוכלוסייה של נוודים ועשיר במחצבים ו[[זכויות דיג]]. במאי 1974 ארגנו מפלגות האופוזיציה של מרוקו הפגנה המונית בתביעה לצירוף סהרה הספרדית למרוקו ומלך מרוקו, [[חסן השני]], שרצה לאחד את אומתו לאחר תקופה של מאבקים פנימיים, העמיד את הסוגיה על סדר היום הבינלאומי ביחסיו עם ספרד{{הערה|מיכאל אביטבול, דניאל זיסנויין "צמיחת המדינות החדשות באפריקה", כרך 6 עמודים 92 - 94}}.