הברית הבוליברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Setareh1990 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Setareh1990 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 44:
ריקרדו אלארקון, נשיא האסיפה הלאומית של קובה, כינה את הברית הבוליברית כערובה הטובה ביותר לגיבוש חזית אנטי-אימפריאליסטית. כשהיא משמשת גם כהגנה מפני מדינות וגושים כלכליים שונים. הברית הבוליברית היא האנטיתזה והתגובה לדוקטרינת מונרו ומבטאת את המאבק העתיק שבין עמי אמריקה הלטינית לאימפריאליזם. לפי קסטרו, על אמריקה הלטינית לאחד כוחות ביצירת ישות אזורית, עם תרבות ושפה משותפות, על מנת למנוע את חלוקתה באמצעות מנגנונים כמו ה-FTAA וה-WTO. מדינות אמריקה הלטיניות צריכות להתאחד על מנת ליצור כוח מספיק שימנע את אובדן עצמאותן וסיפוחן על-ידי ארצות הברית. הברית מהווה את הצעדים הממשיים הראשונים שנלקחו בכדי ליצור את ברית הברית הבוליברית כמכשיר להשגת חלום זה,. שמהווה את חזונם של בוליבר ומארטי, כפי שפורשו ועוצב מחדש על ידי מנהיגי הקריביים בסוף המאה ה -20.{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}}
מטרת הקמת הברית הבוליברית היתה לערער את ברית FTAA{{אנ|Free Trade Area of the Americas}} של ארה"ב. שכן הברית הבוליברית בהתנגדותה לקפיטליזם כאידאולוגיה פוליטית וכלכלית, אינה מבקשת לחקות את ארה"ב או את האיחוד האירופאי כמודל לאיחוד הגלובלי שלו. אלא מתבססת על ארבעה ערכים אנטי-קפיטליסטיים: (1) לקדם את האינטגרציה והפיתוח של אמריקה הלטינית באמצעות שיתוף פעולה, סולידריות ואחדות במאמץ לקדם את האינטרסים של העם מעל אלו של ההון הבינלאומי. (2) לקדם הסכמי אינטגרציה לשם פיתוח תשתיות תעשייתיות וחברתיות. במטרה לחסל את העוני וההדרה החברתית ולהבטיח תנאי חיים טובים יותר לכל תושבי מדינות אמריקה הלטינית. (3) להתנגד למדיניות הניאו ליברלית, ובמיוחד לניסיון של ארה"ב ליצור אזור סחר חופשי באמריקה הלטינית. (4) להשתמש בשיתוף פעולה משלים המבוסס על החוזות של כל מדינה ומדינה, שיתוף פעולה הדדי , סולידריות וכבוד לריבונות הלאומית של כל מדינה. מדינות הברית הבוליברית רואות בערכי בסיס אלו כניגוד מוחלט ל"אסטרטגיה האימפריאליסטית קפיטליסטית במסווה השוק החופשי". שמטרתה לכפות את זכויות ההון מעל לזכויות החברתיות, הפוליטיות, התרבותיות והאנושיות של מדינות שהשיגו אותן לאזרחיהן לאורך מאות שנים של מאבק.{{הערה|Dodson, Michael and Dorraj, Manochehr. 2008. Populism and Foreign Policy in Venezuela and Iran. The Whitehead Journal of Diplomacy and International Relations.}}{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}}
האידיאולוגיה של הברית הבוליברית משלבת מסורת ארוכה של אנטי-קולוניאליזם, לאומיות ואנטי-אמריקניזם בכדי לייצר מערכת אידאולוגית שבה המדינות חיוניות למאבק על פיתוח המדינות, והמאבק נגד התערבויות הישירות והעקיפות של ארצות הברית ובמידה פחותה; התערבות המעצמות הקולוניאליות האירופיות הישנות. למדינות רבות באמריקה הלטינית זה האידיליה, שכן הברית הבוליברית מספקת דרך לדמוניזציה ולהעברת האשמה על כשלי המדינה ל-"אחרים". בנוסף הברית הבוליברית מספקת דרך ובסיס לשמירה על ריבונות ושליטת המדינות דרך תנועות דמוקרטיות המוניות, בקישור פעולת המדינה להמונים. ובכך מרופפת את הקשר בין ההמונים למוסדות או לחברות האזרחיות האחרות. והכי חשוב, אידיאולוגיה זו מאפשרת למדינות שליטה על מהות והיקף ההסדרים בפועל עם גופים חוץ-מדינתיים. בצורה זו, האידיאולוגיה של הברית הבוליברית הפכה למוצלחת ביותר בקשר לביקורת המוצר ובתוך כך הייבוא והייצוא.{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}} בנוסף לכך ש- הברית הבוליברית התפתחה לכלי פוליטי המשמש כ"כח חברתי" הנועד להקל ולייצב את שלטונם של מנהיגי ונצואלה וקובה, כמנהיגי האנטי-אמריקניזם באזורם.{{הערה|Erich de la Fuente. 2011. ALBA: A Political Tool for Venezuela’s Foreign Policy. Western Hemisphere Security Analysis Center. Paper 4.}}
==ראו גם==
* [[הקהילה של אמריקה הלטינית והמדינות הקריביות]]
* [[מרקוסור]]
* [[הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה]]
* [[סחר חופשי]]
* [[אזור סחר חופשי]]
* [[סחר בינלאומי]]
==הערות שוליים==
| |||