שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arieha1995 (שיחה | תרומות) מ ←תחליף לתרגום אונקלוס: ניסוח |
|||
שורה 24:
===תחליף לתרגום אונקלוס===
ב[[תקופת האמוראים]] הייתה שפת העם [[ארמית]], ועל כן קריאת [[תרגום אונקלוס]] הייתה למעשה תרגום של השפה העברית שהייתה ידועה פחות, לארמית הנפוצה. בתקופות מאוחרות יותר חדלה הארמית לשמש כשפת העם, ועל כן קריאת תרגום אונקלוס אינה מסייעת להבנת המקרא על ידי מי שאינו דובר ארמית. בעקבות כך החל [[פירוש רש"י לתורה]] להחליף את תרגום אונקלוס בחלק התרגום של תקנה זו, היות שמטרת חלק התרגום היא לסייע להבנת המקרא{{הערה|טור ושו"ע [[אורח חיים]] סימן רפה}}. עם זאת יש המקפידים לקרוא דווקא תרגום אונקלוס, גם כאשר שפת העם אינה ארמית. השו"ע כותב כי בפסוקים עליהם אין רש"י יקרא שלוש פעמים את המקרא, "וירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י"{{הערה|שו"ע שם, סעיף ב'}}.
ישנן דעות שונות בשאלה האם תרגום לשפות לעז יכול להוות תחליף לתרגום אונקלוס לארמית. לדעת רש"י 'תרגום' הוא דווקא תרגום אונקלוס, אך דעת [[תוספות]] וה[[רא"ש]] היא שגם תרגום לשפות לעז יכול להחשב כתרגום. [[הט"ז]] כתב כי מי שאינו מבין עברית וארמית יקרא פירוש אותו הוא מבין, כגון [[צאינה וראינה]] שנכתב ב[[יידיש]], או פירוש דומה אחר.
| |||