תנועת ההשכלה היהודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח, עדכון,
אין תקציר עריכה
שורה 28:
==ההשכלה מול תנועת החסידות==
מנהיגי תנועת ההשכלה, בהם [[דוד פרידלנדר]], היו אלו שדרשו מודרניזציה נרחבת במישור ה[[אסתטיקה|אסתטי]] והלשוני. הם קראו לנטישת הלבוש המסורתי, לשינוי אורח החיים ול[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ב[[שפה]] המובנת למתפלל. המשכילים העלו אף דרישות דתיות עקרוניות, ברוח הנאורות, וחלקם היו [[דאיזם|דאיסטים]], [[פנתאיזם|פנתאיסטים]], [[רציונליזם|רציונליסטים]] דתיים וכיוצא בזה. בנוגע למעבר לדרשות בשפת הארץ דמו במקצת למחוללי [[הרפורמציה]] הנוצרים שעזבו במידה רבה את השימוש בשפה ה[[לטינית]] ב[[פולחן]].<BR>
ה[[חסידות]] הייתה מבחינה מסוימת תופעה מקבילה לתנועת ההשכלה ב[[יהדות גרמניה]]. השוואה זו נכונה לגבי התפקיד התרבותי-היסטורי הדומה של שתי התנועות. עם זאת, המניעים של החסידות היו שונים מהותית מאלו של ההשכלה; החסידות נוצרה כ[[מרד]] רגשי של השכבות המדוכאות מבחינה חברתית והבלתי-למדניות נגד הגישה הלמדנית ה[[תלמוד]]ית-השכלתית[לא מדוייק], ששלטה ב[[הקהילה היהודית|קהילות]] ובחיי היהודים, והייתה בבחינת [[מחאה]] של [[אמונה]] יהודית פנימית.
 
==דמויות מפתח==