יפן המגניבה – הבדלי גרסאות

ב-2002 התפרסם ב[[מגזין]] ה[[אמריקני]] Foreign Policy מאמר בשם "Japan's Gross National Cool". הכותב, דאגלס מק'גריי, התייחס במאמר ליפן כ"[[מעצמת על]] מתחדשת", בעקבות התרחבות השפעתה התרבותית המתפשטת ברחבי העולם, חרף הבעיות הכלכליות והפוליטיות בעקבות [[העשור האבוד (יפן)|העשור האבוד]]. המאמר סוקר את תרבות הנוער היפני ותחומים נוספים אשר זוכים לפופולריות עולמית נוסקת: [[מנגה]], [[אנימה (הנפשה)|אנימה]], [[אופנת רחוב (יפן)|אופנת רחוב]], [[קולנוע יפני]], מוצרי [[אלקטרוניקה]], [[אדריכלות יפנית]], [[המטבח היפני]] וה[[ג'יי-פופ]]. זאת יחד עם תופעת ה[[קאוואיי|חמידות]] הפנומנלית, אשר נציגתה הבולטת ביותר היא הדמות [[הלו קיטי]]. ובכך הדגיש מק'גריי את ה"עוצמה הרכה" הרבה של יפן, תוך הצגת השאלה, איזה מסר המדינה עשויה להקרין. הוא אף טען, כי ייתכן שהמיתון ביפן תרם ל"מגניבות" היפנית, בעקבות ערעור ההיררכיות החברתיות הנוקשות.{{הערה|[http://www.foreignpolicy.com/articles/2002/05/01/japans_gross_national_cool ''Japan's Gross National Cool''], מק'גריי, דאגלס, [[1 במאי]] [[2002]], Foreign Policy}}