נחמן קרוכמל – הבדלי גרסאות

בעם ישראל, שלא כבשאר העמים, שלוש התקופות הללו חוזרות על עצמן שוב ושוב. רנ"ק מתאר בתולדות עם ישראל שלושה מחזורים של שלוש התקופות הללו. במחזור הראשון התרחשו: צמיחה, מימי [[אברהם]] עד מות [[משה]], עוז ומפעל, מימי [[יהושע בן נון|יהושע]] עד מות [[שלמה]], וניוון, ממות שלמה עד הריגת [[גדליה בן אחיקם]]. העלייה, ההצלחה והשקיעה בתקופות אלו מתבטאות לא רק במצבו הפוליטי והכלכלי של העם, אלא בעיקר במעמדו הרוחני והדתי. המחזור השני מפורט בשערים ט' ו-י'. בשער ט', "מועדי עם עולם", מתואר מועד הצמיחה והגידול בימי [[גלות בבל]], [[התקופה הפרסית]] ו[[ימי בית שני]] עד מות [[אלכסנדר מוקדון]]. שער י', "חדשים לבקרים", דן במועד העוז והמפעל השני ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|ימי שלטון היוונים]] וב[[התקופה החשמונאית|תקופה החשמונאית]], ובמועד הכיליון השני, מימי [[הורקנוס השני|הורקנוס]] ו[[אריסטובולוס השני|אריסטובולוס]] עד לכישלון [[מרד בר כוכבא]]. בשני שערים אלו ישנו לראשונה מחקר מדעי של [[ימי בית שני]], על פי [[הספרים החיצוניים]], כתבי [[יוספוס פלביוס]] ו[[פילון האלכסנדרוני]] ו[[ספרות חז"ל|ספרות]] ה[[תלמוד]] וה[[מדרש]]ים. בסוף שער י' מתאר רנ"ק בקיצור את המחזור השלישי, שבו היו צמיחה וגידול ב[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]], עוז ומפעל בימי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] ו[[תור הזהב של יהדות ספרד]], וניוון מפטירת ה[[רמב"ן]], דרך [[גירוש ספרד]] ועד [[פרעות ת"ח-ת"ט]] וה[[שבתאות]]. הוא אינו עוסק בשיבוץ תקופתו-שלו במבנה היסטורי זה.

 

 

בשערים י"ג וי"ד מניח רנ"ק את היסודות למחקר המדעי של ספרות ה[[תלמוד]] וה[[מדרש]], וכדברי [[יוסף קלוזנר]], "[[שי"ר]], ר' [[זכריה פרנקל|זכריה פראנקל]] ור' [[אייזיק הירש וייס|אייזיק הירש ווייס]] בנו את מבחר ספריהם ומאמריהם על שני השערים הללו; ואין חכם בחכמי ישראל שלא הושפע מהם בחקירותיו על התלמוד והמדרש".{{הערה|יוסף קלוזנר, '''היסטוריה של הספרות העברית החדשה''', כרך ב, עמ' 196.}} שער י"ג, "אם למסורת הפירוש וההלכה במצוות [[תושבע"פ]]", דן ב[[הלכה]] ובספרות ההלכתית, בהשתלשלות ה[[תורה שבעל פה]] מזמן המקרא דרך [[ימי בית שני]] ועד עריכת [[מסכת]]ות ה[[משנה]] השונות, וכן במושג [[הלכה למשה מסיני]]. שער י"ד, "האגדה ובעלי האגדה", דן בדברי ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]] שבתלמוד לסוגיהם. לשיטת רנ"ק, חדרו ל[[אגדה (יהדות)|אגדה]] התלמודית גם [[סיפור עם|אגדות עממיות]], [[גוזמה|גוזמאות]] ו[[אמונה טפלה|אמונות טפלות]], בין השאר בגלל נסיבות עריכתו של [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], והחוקר המאמין נדרש לדעת להבחין בין האגדות שאותן יש לקבל ובין אלו שיש לדחותן.