משטר צ'יף – הבדלי גרסאות

'''משטר צ'יף''' או '''צ'יפדום''', [[משטר]] אזורי ובו שתי קבוצות מקומיות או יותר, הנתונות לשלטון הצ'יף העומד בראש היררכיה מדורגת של אנשים. לרשותו של הצ'יף העליון, הנחשב לאיש רם מעלה, שליחים לובשי מדים, פקיד היודע קרוא וכתוב, נשים רבות, חפצי נוי וגלימות רקומות. משרתו של הצ'יף עוברת בירושה כאשר המכהן בה מוריש את המשרה לבנו או לבן אחותו.

הצ'יף מרכז בידיו סמכויות המאפשרות לו לאחד את כל נתיניו בכל נושא ובכל עת. הצ'יף חולש גם על פעילותם הכלכלית של נתיניו, כך שמשטרי הצ'יף משמשים לרוב כמכשיר הקצאה מחדש. משטר כלכלי זה נקרא '''חלוקה מחדש'''. הצ'יפים נהנים משליטה על עודפי סחורות ולעיתים אפילו שליטה בכוח העבודה של קהילותיהם. כך לדוגמא הם יכולים לדרוש מהחקלאים מכסות אורז ולחלקן לקהילה כולה ובאורח דומה הם עשויים גם לגייס עובדים להקמת ארמונות ומקדשים. עודפים אלה שנצברו כקופות של משאבים מתורגמים לעוצמה פוליטית אשר מאפשרים גיוס של תומכים רבים לצ'יף העליון. במידה וכמות המשאבים הנצברים הייתה גדולה מספיק, יכול הצ'יף העליון לספק את צורכיהם של כל תומכיו דרך קבע ולשמור כי יפעלו למענו וידכאו את כל ההתנגדות לו ואף יסייעו בכפיית רצונו. הצ'יף עשוי לצבור נכסים אישיים רבים - שטחי קרקע, עדרי בקר ואוצרות של חפצי מותרות כאמצעי לביסוס שלטונו, ובמותו להעבירם ליורשיו. המשפחות המדורגות בראש הסולם החברתי עשויות גם הן לנהוג כמו הצ'יף ולהשתמש בנכסיהן כראיה לעמדתם הבכירה.