יוסף שאול נתנזון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בידל הפייטן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
בידל הפייטן (שיחה | תרומות) |
||
שורה 6:
בשנת [[תרי"ז]] ([[1857]]) נתמנה לרבהּ של למברג, ובמהרה נודע כאחד מגדולי ההלכה שבדורו, עקב ידיעותיו הרחבות ב[[תלמוד]] וספרי הפוסקים. כרב עסק גם במעשי צדקה וחסד, וייסד [[בית תמחוי|בית תבשיל]] בעירו, שבו נהג לאכול מדי פעם עם העניים. הוא לא לקח משכורת מהקהילה עבור משרת הרב, מאחר שהיה לו הון פרטי משלו ממנו התפרנס.
בשנת [[תרי"ח]] בחן מכונה להכנת [[מצה|מצות]] מכונה ונתן
הרב נתנזון כתב חיבורים רבים, חלקם ביחד עם גיסו, הרב מרדכי זאב הלוי איטינגא, שיחסיהם עלו על שרטון בפולמוס מצות מכונה. ספרם "מפרשי הים" על ספר "[[ים התלמוד]]" קיבל [[הסכמה|הסכמות]] מהרב [[מרדכי בנט]] ומהרב [[משה סופר]], החת"ם סופר. סדרת תשובותיו בשם "שואל ומשיב", המורכבת מששה כרכים עבי כרס, נודעת כחיבור בעל סמכות הלכתית חשובה. באחת מתשובותיו{{הערה|1=שואל ומשיב, כרך ב', תשובה ה'}} התיר להשתמש בשעון שמדליק נר באופן אוטומטי ב[[שבת]] ותשובה זאת מהווה בסיס לשימוש ב[[שעון שבת]].
| |||