עבד אל-כרים עובייד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מבצע עלם חמודות: הגהה |
הגהה, עריכה קלה |
||
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''
עובייד נולד למשפחה שיעית ענייה בעיירה ג'בשית. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר, החל ללמוד [[הנדסת מבנים|הנדסת בניין]] במשך שלוש שנים במכון ללימודים טכניים באוניברסיטת ביירות. אחריהן פסק מלימודי ההנדסה והחל ללמוד לימודי דת. מורהו היה [[מוחמד חוסיין פדלאללה]], שהנחיל לתלמידיו (שרבים מהם הצטרפו לחזבאללה במרוצת הזמן) תפיסה שיעית קיצונית חדשה, המדגישה את חשיבות ה[[ג'יהאד]] ושלטון חכמי הדת. ב-[[1979]] לאחר [[המהפכה האיראנית|המהפכה האסלאמית באיראן]], נסע עובייד לאיראן, כדי להמשיך את לימודי הדת ב[[קום (עיר)|קום]], שהפכה למרכז דתי שיעי ראשון במעלה.
שורה 7:
==מבצע עלם חמודות==
[[מערך המבצעים המיוחדים]] של אמ"ן, בפיקוד [[תא"ל]] [[יפתח רייכר-עתיר]], יזם, הגה ותכנן את "'''מבצע עלם חמודות'''", מבצע
בחודש יולי 1989 הודיע ארגון חזבאללה כי הוציא להורג
בקיץ [[2002]] הועבר שייח' עובייד לכלא אשמורת, ליד [[כפר יונה]]{{הערה|1=כל המידע על מעצרו והחזקתו לקוח מכתבת [[הארץ]] [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=331179 הפינה האפילה ביותר בישראל]}}. עובייד, [[מוסטפא דיראני]] שנחטף מאוחר יותר ב-[[1994]], ועוד 19 צעירים לבנונים שנחטפו איתם, היו אמורים לשמש כ"קלפי מיקוח" בעסקת חילופין עתידית, שצריכה הייתה להביא לשחרורו של הנווט [[רון ארד]].
במהלך מעצרו פעלו תומכי חזבאללה ברחבי העולם לשחרורו, ומספר עתירות בסוגיית מעצרם ללא משפט של דיראני ועובייד הוגשו לבתי המשפט בישראל על ידי ארגוני זכויות אדם. באפריל [[2000]] החליט [[בג"ץ]] כי מעצרם המנהלי של עובייד, דיראני ו-13 לבנונים נוספים אינו חוקי, מאחר שאינם מהווים סכנה מיידית לביטחון המדינה{{הערה|1=ראו [http://lawatch.haifa.ac.il/heb/month/h_d_apr_00.htm דיון משפטי על פסיקה "פ 7048/97 פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721]}}. בעקבות פסק דין זה, לאחר סחבת ארוכה ודיונים ועתירות נוספות של המדינה לבתי המשפט, העבירה [[הכנסת]] חוק ב-[[4 במרץ]] [[2002]] בשם "[[חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים]]", המוכר יותר כ"'''חוק דיראני ועובייד'''". החוק אפשר למדינה להמשיך ולהחזיק בשניים (ובעוד שלושה עצירים לבנונים), אך תחת הגבלות מסוימות{{הערה|1=ראו [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/187m1_001.htm פה] את טקסט החוק.}}.
==שחרורו==
ב-[[29 בינואר]] 2004 שוחררו עובייד ודיראני יחד עם עוד 400 פעילי [[טרור]] פלסטינים ו-27 פעילים זרים, מרביתם לבנונים, בתמורה לגופותיהם של [[חטיפת החיילים בהר דב|שלושת החיילים שנחטפו בהר דב]] בשנת [[2000]], ואל"מ במיל' [[פרשת טננבוים|אלחנן טננבוים]]. בדבריו הראשונים לאחר השחרור הביע עובייד את שמחתו, והודה ל[[חסן נסראללה]] ול[[המנהיג העליון באיראן|מנהיג העליון באיראן]] [[עלי ח'מנאי]] על שפעלו לשחרורו{{הערה|1=ראה [http://www.mehrnews.com/ar/NewsDetail.aspx?NewsID=55943 דיווח זה בערבית] של מהר ניוז (סוכנות חדשות איראנית)}}. אלפי אנשים קיבלו את בואם ללבנון{{הערה|1=ראו דיווח ב[http://news.walla.co.il/?w=/9/498673 וואלה!]}}. בעצרת הניצחון מרובת המשתתפים לכבוד בואם שנערכה ב[[ביירות]] על ידי חזבאללה, התקבל עובייד במפגן אחדות מרשים על ידי מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה, אך גם על ידי [[נשיא לבנון|הנשיא]] [[אמיל לאחוד]], [[ראש ממשלת לבנון|ראש הממשלה]] [[רפיק חרירי]] ו[[יו"ר הפרלמנט הלבנוני|יו"ר הפרלמנט]] [[נביה ברי]]{{הערה|1=ראו את [http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=102775 הדיווח של נענע חדשות], והתמונות מהעצרת}}.
בדברים לאחר שחרורו, טען כי במהלך שהותו סבל מעינויי כולאיו, כך: "העינוי היה פיזי ונפשי, נמנעה ממני שינה במשך ימים, השפילו אותי והכו אותי. הם עשו הכול כדי לגרום לי להתמוטט". הוא גם הוסיף כי "לבנון ניצחה בעסקת השבויים" וכי ההתנגדות לישראל תימשך{{הערה|1=ראו [http://www.nfc.co.il/archive/001-D-43174-00.html?tag=1-21-34 דיווח של NFC] על דבריו ב-[[25 במרץ]] [[2004]], בפני סטודנטים באוניברסיטת ביירות.}}.
|