ויקיפדיה

קלאודיוס גלנוס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
על פי מנחם שטרן (כך גם בויקי האנגלית)
פרקים חדשים: גלנוס על היהדות והנצרות; גלנוס על ארץ ישראל
שורה 1:
[[קובץ:Galen detail.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קלאודיוס גלנוס, איור]]
'''קלאודיוס גָלֶנוֹס''', הידוע יותר בשם '''גלנוס''' (ב[[יוונית]]: '''Γαληνός'''; {{כ}}[[129]] - [[200]] לספירה לערך), היה [[רופא]] [[יווני]] קדום. גלנוס, יליד [[פרגמון]] שב[[אסיה הקטנה]] (כיום [[טורקיה]]),.

== עבודתו של גלנוס ==
גלנוס היה רופא החצר של הקיסר הרומאי [[מרקוס אורליוס]] והיה בקי במדעים אחרים. הוא הביא לשיאה את תורתו של [[היפוקרטס]], אבי [[השיטה המדעית]] לרפואה. פרוטוקול ההכנה של תרופות על פי מרשם בקנה מידה קטן נקרא עד היום על שמו - [[הכנות גלניות]].
 
הביטוי העברי "מזג" כתיאור [[אופי]]ו של האדם (אדם בעל מזג חם, אדם בעל מזג נוח) נלקח מתורתו של גלנוס, הואיל וגלנוס מדבר על מזיגת מרכיבים בצורה שונה עבור כל אדם. גלנוס היה הראשון שתיאר שורת מחלות, בהן [[כרסת]].
שורה 10 ⟵ 13:
 
הרמב"ם התייחס במקומות רבים בכתביו הרפואיים לגלנוס. על אף שיסודות תפיסתו של גלנוס היו מקובלים עליו, לא נרתע הרמב"ם ממחלוקות חריפות עם עמדותיו של גלנוס וכתב: "... הקדמתי לך דברים אלה, כדי שתטיל ספק גם בדברי גלנוס, אותו חכם מלומד".{{הערה|1=יצחק איזק; אלכס קליין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/rambam1.htm פרקי רפואה שבהלכות דעות לרמב"ם], '''מכלול''', ט"ו - כסלו תשנ"ח, באתר "דעת"}}
 
== גלנוס על היהדות והנצרות ==
גלנוס מזכיר בכתביו את היהודים, כמו את הנוצרים, בעיקר כדי להדגים צורת מחשבה מסוימת שלדעתו אינה תואמת לזו של המדען והפילוסוף האמתי.
נמצאו 5 קטעים בחיבוריו, בהם יש התיחסות מפורשת ליהדות. שלושה מהם נמצאים בחיבוריו היווניים הקיימים ושניים שוחזרו מתרגומים ערביים.{{הערה|שם=שטרן 306|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 306}}
הקטע המפורט ביותר הוא זה שבחיבור "De Usu Partium", יצירה שחוברה בין 169 ל-176 לספירה. ההתיחסות כוללת ביקורת על [[בריאת העולם]] על פי [[משה]] ונמצאת באמצע דיון על אורכם של ה[[ריסים]].{{הערה|שם=שטרן 306}} בדיון זה נמצא מה שגלנוס חושב כהבדל המשמעותי בין דעתו של משה לזו של [[אפלטון]] והיוונים האחרים כשהם עוסקים בשאלות טבע:{{הערה|שם=שטרן 307|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 307}} למשה, "זה היה מספיק לומר שאלוהים יצר בכח רצונו את הרכב החומר", ואילו היוונים חושבים "שדברים מסוימים הם בלתי אפשריים על פי הטבע" ושאלוהים רק "בוחר בטוב ביותר מהאפשרויות הקיימות".{{הערה|Galenus, '''De Usu Partium''', XI, 14}}
 
4 ההתיחסויות האחרות של גלנוס ליהודים עוסקות בעיקר בשתי תכונות המאפיינות אותם, הנפוצות בקרב היהודים וגם הנוצרים. אלו הן קבלת הכל על ידי אמונה ונאמנות עיקשת לתורתם. שניים מהקטעים מקורם בחיבור "De Pulsuum Differentiis". הם מופיעים בקשר לביקורתו של גלנוס על [[ארכיגנס]] {{אנג|Archigenes}}, רופא מפורסם מהדור הקודם, על כך שטען טענה מסוימת מבלי שהביא לה הוכחות.{{הערה|שם=שטרן 307}} גלנוס טוען שהיה הרבה יותר נכון להוסיף לטענה "הסבר מתאים, אם לא הוכחה משכנעת...כי אדם לא צריך מההתחלה, כאילו הגיע למדרשם של משה ו[[ישו]], לשמוע אודות חוקים שלא הוכחו, הנוגעים לנושא שבו זה הכי לא ראוי".{{הערה|Galenus, '''De Pulsuum Differentiis''', II, 4}}
הקטע השני מאותו חיבור הוא התקפה על הדוגמטיזם של האסכולה, הבא לידי ביטוי בדבקות בלתי כשירה לתורה מסוימת. גלנוס משוה את זה לדבקותם של הנוצרים והיהודים לאמונותיהם,{{הערה|שם=שטרן 308|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 308}} כי "קל יותר ללמד חידושים לחסידיהם של משה וישו מאשר לרופאים ולפילוסופים הנצמדים לאסכולות שלהם".{{הערה|Galenus, '''De Pulsuum Differentiis''', III, 3}}
 
משני הקטעים ששוחזרו מתרגומים ערביים, הקטע הראשון הוא ציטוט מתוך [[חיבור אבוד]] של גלנוס על "אנטומיה" של [[היפוקרטס]], אחת מיצירותיו המוקדמות של גלנוס, שנכתבה בין 162 ל-166 לספירה: "הם משוים את אלה העוסקים ברפואה ללא ידע מדעי ל[[משה]], שיצר מסגרת של חוקים לשבט היהודים, מאחר שזוהי שיטתו בספריו לכתוב בלא להציע הוכחות, באומרו 'אלוהים ציוה, אלוהים אמר'".
הקטע השני מופיע בחיבור של גלנוס, שתאריכו אינו ידוע, נגד התאולוגיה של [[אריסטו]]. גלנוס מקשר בו בין חסידיו של משה לחסידיו של ישו ודרכם ללמד את תלמידיהם: "הם מצווים אותם לקבל הכל על ידי אמונה".{{הערה|שם=שטרן 306}}{{הערה|שם=שטרן 308}}
 
בתרגום הערבי של קטע מתוך תקציר של גלנוס ל"[[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|רפובליקה]]" של [[אפלטון]], גלנוס אינו מזכיר את היהודים כשהוא קובע שהאנשים המכונים "משיחיים" (נוצרים), אף על פי שמקבלים את השראתם ממשלים ונסים, לפעמים נוהגים באותו אופן כמו פילוסופים. גלנוס מפרט את מאפייני ההתנהגות הנוצרית, הגורמים לו לטעון שחלק מהנוצרים הגיעו לדרגה של הבנה אינטלקטואלית השוה לזו של פילוסופים אמתיים. הם מפגינים בוז למוות ונוהגים הימנעות מחיים בצוותא, שליטה עצמית בעניני אוכל ושתייה, ורדיפת צדק נלהבת.{{הערה|שם=שטרן 308}}
 
== גלנוס על ארץ ישראל ==
באחד מחיבוריו מציין גלנוס בפירוש שביקר בארץ ישראל.{{הערה|Galenus, '''De Simplicium Medicamentorum Temperamentis ac Facultatibus''', IX, 1:2; 3:8}}
הוא מזכיר בחיבור את "הנהר בסביבת [[יריחו]] הנקרא '[[ירדן]]'" ומציין שהמלח באזור [[ים המלח]] נקרא "סדומי", על שם ההרים הסובבים את האגם שנקראים "[[סדום]]".{{הערה|Galenus, '''De Simplicium Medicamentorum Temperamentis ac Facultatibus''', IV, 20}}
בחיבור זה הוא מתיחס מספר פעמים לים המלח.{{הערה|Galenus, '''De Simplicium Medicamentorum Temperamentis ac Facultatibus''', IV, 20; IX, 2:10; XI, 2:10}} הוא מתאר בו את מימיו של האגם שב"סוריה-פלשתינה", המכונה "הים המת" וגם "אגם האספלט", ומדגיש את יופיו של האספלט שלו ומציין את איכויותיו התרופתיות. מחיבורים אחרים שלו{{הערה|Galenus, '''De Symptomatum Causis''', III, 7; '''De Compositione Medicamentorum per Genera''', II, 17, 2; '''Ad Pisonem de Theriaca''', 12; '''De Antidotis''', I, 12; II, 10}} מתברר כי האספלט של ים המלח מכונה גם "האספלט היהודי" ובחיבור "De Antidotis" גלנוס מדגיש כי "האספלט הטוב ביותר, כמו גם ה[[בלסם]], הוא היהודי".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 12}} גלנוס מזכיר במקומות נוספים בחיבור הזה את הבלסם של "פלשתינה-סוריה".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 2}} הוא מציין שלבלסם שנקרא 'הסורי' יש "שם נוסף על שם המקום בו הוא גדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, כי הוא נקרא 'ה[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין-גדי]]י', בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 4}} גלנוס הוא הסופר הפגאני היחיד שמקשר באופן מפורש את הבלסם לעין גדי.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 326}}
בפרק העוסק בתמרים גלנוס מזכיר זן של תמרים "רכים לחים ומתוקים" בשם "קריוטוי" (Caryotoi), שהם "יפים מאד וגדלים ביריחו, בסוריה פלשתינה".{{הערה|Galenus, '''De Alimentorum Facultatibus''', II, 26:2}}
גלנוס מזכיר את ארץ ישראל גם בקשר ל[[יין]] מימי.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 310}}
 
גלנוס מזכיר תרופה שמקורה בארץ יהודה: "על האבן היהודית - ישנה אבן נוספת חזקה יותר, המופקת בסוריה-פלשתינה, בצבע לבן ופרופורציונלית בצורתה, שיש בה קוים שכאילו נוצרו על ידי מחרטה מסתובבת. היא נקראת "היהודית" על שם הארץ שבה היא מופקת. הם משתמשים בה נגד אבנים בשלפוחית השתן, מפוררים אותה על אבן משחזת, ומרטיבים אותה עם מים חמים. אולם במקרים בהם ניסינו אותה, היא לא השיגה דבר נגד האבנים בשלפוחית אבל היא יעילה נגד אלו הנדבקות לכליות".{{הערה|Galenus, '''De Simplicium Medicamentorum Temperamentis ac Facultatibus''', IX, 2:5}}
גלנוס מזכיר תרופה נוספת בעלת הקשר יהודי: "סלומה{{הערה|Σαλώμη, הצורה ה[[יוונית]] של השם העברי "שלום".}} עם [[דלעת]] היא טובה לכל כאב ול[[כאב גרון]] כמו גם לדלקת הריאות".{{הערה|Galenus, '''De Compositione Medicamentorum per Genera''', II, 7}} נראה כי תרופה זו נזכרת רק כאן. לשמה יש הקשר יהודי, בהיותו שמן הפרטי הידוע היטב של המלכה החשמונאית [[שלומציון המלכה|שלומציון]] ושל [[שלומית (אחות הורדוס)|שלומית]], אחות [[הורדוס]], שהיו לה קשרים קרובים עם הקיסרית [[ליוויה]]. היו נשים יהודיות אחרות בשם זה וייתכן שהתרופה נקראה על שם אחת מהן, כפי שזן מפורסם של תמרים{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plin.+Nat.+13.9&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0137 (Plinius, '''Naturalis Historia''', XIII, 45 (XIII, Chapter 9]}} נקרא על שמו של [[ניקולאוס איש דמשק]].{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 324}}
 
בחיבור אחר עוסק גלנוס ב[[שנה מעוברת|שנה המעוברת]] של תושבי ארץ ישראל: "על פי ספירתם של אלה בפלשתינה שנים עשר החודשים מסתכמים ב-354 ימים. מכיוון שבגלל שפרק הזמן בין פגישת הירח עם השמש ועד המפגש המלא הבא אורך בנוסף ל-29 הימים עוד מחצית יום נוסף, הם מפצלים משום כך את שני החודשים, שביחד כוללים 59 ימים, לשני חלקים בלתי-שוים, כאשר אחד החודשים כולל 30 ימים והאחר 29. בנוהגם בדרך זו הם נאלצו להוסיף [[חודש מעובר]] ברגע שהפיגורים של השנים הקודמות מצטברים ומסתכמים בחודש אחד".{{הערה|Galenus, '''In Hippocratis Epidemiarum Libros Commentarius''', I, 1}}
 
== ראו גם ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קלאודיוס_גלנוס"