השיטה המדעית – הבדלי גרסאות

 

==אמת ואמונה==

{{הפניה לערך מורחב|אמת ושקר (פילוסופיה)}}

 

[[אמונה]] אינה חייבת להיות נכונה (אולם היא עשויה להיות נכונה, אפילו אם מקורותיה במיתוס).{{הערה|1= תצפית וניסוי נתונים למיתוס פופולרי מאוד... היודע נראה כמו... יוליוס קיסר הזוכה במלחמותיו בהתאם ל... נוסחה. אפילו עובדי מחקר יודו כי התצפית הראשונה עשויה הייתה להיות לא מדויקת משהו, בעוד השנייה והשלישית היו "מותאמות לעובדות"... עד שמסורת, חינוך והיכרות יצרו ''מוכנות לתפיסה ופעולה מסוגננות (כלומר, מכוונות ומוגבלות);'' עד שתשובה הופכת למוגדרת מראש, ברובה, בשאלה, והחלטה מוגבלת ל'כן', 'לא' או אולי קביעה מספרית; עד ששיטות ומכשירים מבצעים באופן אוטומטי את עיקר העבודה המנטלית עבורנו." פלק קורא לכך "סגנון מחשבה" (''Denkstil''). [[לודוויג פלק]], עמ' 84 בספרו "מקורה והתפתחותה של העובדה המדעית" (במקור בגרמנית, ''Entstehung und Entwickelung einer wissenschaftlichen Tatsache: Einführung in die Lehre vom Denkstil und Denkkollectiv'') ISBN 0-226-25325-2

}} ספרו של [[ג'וזף נידהם]], "מדע וציוויליזציה בסין", מציג את תמונת "הסוס המעופף" כדוגמה לתצפית: בציור, רגלי הסוס מוצגת כפרושות לפנים ולאחור, בעוד רצף תמונות ה[[זואופרקסיסקופ]] של [[אדוארד מייברידג']] מראות [[מציאות]] אחרת. לפיהן, כפי שניתן לראות משמאל, ברגע בו אף רגל אינה נוגעת בקרקע, כל הרגליים מקובצות יחדיו, ולא פרושות.

 

ציורים מוקדמים מתארים את התצפית השגויה, "הסוס המעופף". נקודה זו מדגימה היטב את אזהרתו של פלק, לפיה אנו רואים מה שאנו מצפים לראות, עד שנקבל הוכחה שתסתור זאת; האמונות שלנו משפיעות על התצפיות שלנו (ולכן על הפעולות שלנו לאחר התצפית). אך יישום חוזר ונשנה של השיטה המדעית יכול לסייע לנו לפתור בעיות, על ידי חשיפת החלקים באמונות שאינם נכונים. ל[[הקהילה המדעית|קהילה מדעית]] אינטרסים דומים, המסייעים לה לפתור בעיות במשותף.