קרויסוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Kroisos stake Louvre G197.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרויסוס על [[העלאה על המוקד|המוקד]], [[אמפורה]] מ[[אטיקה]], [[500 לפנה"ס]] - [[490 לפנה"ס]]]]
'''קרויסוס''' ([[יוונית]]: '''Κροῖσος''') היה [[מלך]] [[לידיה]] שב[[אסיה הקטנה]] בשנים [[560 לפנה"ס]]-[[546 לפנה"ס]], בנו של [[אלייטסאליאטס השני]].
 
== חייו ==
שורה 20:
קרויסוס מפרש את הנבואה כחיובית ומחליט לצאת למלחמה נגד פרס. עקב השתלטות פיסיטאטוס על אתונה והפכיתה לטירניה, בוחר קרויסוס לא לכרות ברית עם אתונה, אלא עם הספרטים. כמו גם, יש סיפור צדדי נוסף על הזקן ליכס שמצא את עצמות אגממנון{{הערה|1=הרודוטוס, היסטוריה, ספר א, 54-70}}.
 
כורש היה מלך הפרסים באותה תקופה והוא מנצח את קרויסוס בקרב בזכות אחד החיילים שלו. בזמן המורהמצור, לחייל לידי אחד נפלה הקסדה בצד תלול של העיר. החלק הזה של החומה הושאר ללא שמירה מפני שהיה תלול מאוד ונחשב כבלתי ניתן לכיבוש. החייל ירד לשם כדי להחזיר לעצמו את הקסדה, כךוהצליח כובשיםבכך. הפרסים ראו את זה ולמחרת טיפסו מאותו מקום, וכבשו את העיר. קרויסוס מובל לאש ואז נזכר בדברי סולון. הוא קורא בשמו שלוש פעמים. כורש מנסה להבין מה הוא אומר. לבסוף בוחר קרויסוס לספר לו על שהתרחש. בתום הסיפור ירא כורש לשרוף את קרויסוס מנקם האלים וציווה לכבות את האש. הם לא מצליחים להתגבר על האש, לכן, כורשקרויסוס מתחנן לאליםלאל שיורדואפולו שיוריד גשם וכך ניצל קרויסוס.
 
כורש שואל את קרויסוס מי שלח אותו להלחם בו והוא אומר שמלךשהאל היווניםהיווני עודד אותו במקום לעשות עמו שלוםזאת.
 
כורש שואל את קרויסוס מה היה רוצה לקבל וקרויסוס עונה שהוא רוצה שיאסרו את הנביאהאל במקדש דלפי שעודד אותו לצאת למלחמה. המקדשהנביאה מוצאבמקדש מוצאת את הנביאהאל פטור מהאשמה בשל גזירת אורקל עליה ספרכיפר קרויסוס, שהתרחשה לפי 5 דורות כאשר גיגס רצח את המלך לבקשת אשתו (שאיימה עליו שאו שיהרוג את המלך וינשא לה או שתספר על מעשיו). כמו כן, הם מוציאים את האשמה בפרוש הנבואה באופן שגוי.
 
על פי סיפור נוסף, קרויסוס הפך ליועץ למלך כורש.