גזרות ת"ח–ת"ט – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Hebrewbooks org 42621 520.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אל מלא רחמים]] לזכר קרבנות [[גזירות תתנ"ו]] וגזירות ת"ז ות"ח במחזור ל[[יום הכיפורים]] מאלטונא שנת 1744]]

 

 

בני הדור התלבטו בשאלת הסיבה לגזירות, אם הייתה זו שפיכת דם נקיים עבור חטאי בית ישראל או עונש משמים. רבים אימצו את הקביעה הראשונה, אך קונטרסים שיצאו באירופה תלו את האשמה בעוונות יהודי פולין: הלוואה בריבית, הפצת ספרות [[קבלה]] עממית להמון, גידול חזירים עבור הגויים, הפקרות ועוד. ההימלטות ההמונית מערבה הביאה גם לצמיחתה מחדש של האימפריה הרומית הקדושה כמרכז תורה חשוב, אחרי שנים בהן עמדה בצלה של שכנתה ממזרח.{{הערה|משה רוסמן, [http://www.jstor.org/stable/23559912 דימויו של בית ישראל בפולין כמרכז תורה אחרי גזירות ת"ח–ת"ט].}} חוקרים בעבר הרבו להעלות את הפרעות כזרז לעליית ה[[שבתאות]]; גם שרה, אשתו של שבתאי צבי, התייתמה בהן. אף כי קביעה זו איבדה מתוקפה עם הזמן, ישראל היילפרין סבר שהמאמץ לגייס תרומות לפדיון שבויים ברחבי היבשת החיש ידיעות זוועה על המאורעות לכל הגולה ואכן שיחק בכך תפקיד כלשהו.{{הערה|שם=היילפרין}}