קרב איפסוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
אנטיגונוס מונופתלמוס היה שליט האזורים שבהם נמצאות כיום [[סוריה]], [[טורקיה]], [[לבנון]] וחלק מ[[ישראל]]. עד לקרב איפסוס נחל אנטיגונוס הצלחה יחסית במלחמות הדיאדוכים. [[המצור על רודוס]] גרם לתושבי האי להסכים לסייע לאנטיגונוס עם כל אויב למעט [[תלמי הראשון]]. קסנדרוס נותר מבודד ותלמי עצמו התאושש מתקיפה של אנשי אנטיגונוס ב-[[306 לפנה"ס]]. אנטיגונוס פנה לתקיפת קסנדרוס. סלאוקוס, שרק זמן קצר קודם לכן העניק ל[[צ'נדרגופטה מאוריה]] חלק מאדמותיו במזרח תמורת 500 פילי מלחמה, החליט לפצל את כוחותיו של אנטיגונוס ולפלוש לאסיה הקטנה. השניים הצליחו להדוף את אנטיגונוס ולכבוש חלקים נרחבים מאסיה הקטנה. [[ארץ ישראל]] נפלה בידיו של תלמי הראשון לאחר התמוטטות שלטון אנטיגונוס. אתונה נקלעה לאנרכיה ולשלטון עלה לאכארס (Lachares) שהפך עד מהרה ל[[טיראניה|טירן]]. דמטריוס נקרא שוב לשקם את הדמוקרטיה{{הערה|1=בנימין שמרון, רחל צלניק, תולדות התקופה ההלניסטית, יח' (האוניברסיטה הפתוחה) 6-5, עמ' 32}}.
הקרב מסמל למעשה את כישלון הניסיון האחרון להחזיק את האימפריה של אלכסנדר הגדול כיחידה אחת ואת התפוררותה הסופית.{{הערה|שם=WDL|1={{cite web |url = http://www.wdl.org/en/item/11739/ |title = Kingdoms of the Successors of Alexander: After the Battle of Ipsus, B.C. 301 |website = [[World Digital Library]] |date =
==הערות שוליים==
| |||