יבנה (רשת חינוך) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 21:
==ארגון==
"יבנה" הפעילה [[גן ילדים|גנים,]] בתי ספר עממיים "שלמים" (שמי שלמד בהם היה פטור מהליכה ל[[שאבאסובקי|בית ספר ממלכתי]]) ותיכוניים לבנים ולבנות (בנפרד), לימודי אחר-הצהרים לבנים ולבנות שלמדו בבקרים בבתי הספר הממלכתיים (גם כן בנפרד), [[בית מדרש]] ל[[רב]]נים ("[[תחכמוני (בית ספר)|תחכמוני]]"), [[ישיבה|ישיבות]], סמינרים למורים, וקורסים ללימודים עבריים למבוגרים. בשלהי התקופה ([[1938]]-[[1939]]) התחילה "יבנה" אף להוציא לאור [[עיתון]] נוער ("האהלה"), וספרי לימוד. במקומות רבים הופעלו בתי ספר עממיים בהם היו ארבע הכיתות הראשונות מעורבות (לבנים ולבנות), בעוד שהכיתות הגבוהות – נפרדות.
כמו כן במסגרת יבנה הוקמה ישיבה בעלת אוריינטציה ציונית דתית בשם "בית שמואל" על שמו של הרב מוהליבר. הישיבה הייתה ממוקמת באחד מבתיבבית הכנסת הגדוליםתפארת ציון בורשה (ברח' פויה 40), ובראשה עמד הרב שמחהשרגא וולפובסקירייף. רבה של ורשה, הרב ש.ד. כהנא (שנודע בארץ כאבי העגונות) פרס את חסותו עליה והסמיך את תלמידיה להוראה. ליד הישיבה הוקמה גם "הכשרה חקלאית" שהכשירה את תלמידיה בתחום החקלאות לקראת עלייתם ארצה.
 
עקב קשיים ארגוניים וכלכליים, לא הצליחה "יבנה" להנהיג מדיניות צנטרליסטית יעילה, הכופפת את האגודות ואת הוועדים המקומיים למרוּת המרכז הגלילי או הארצי. הקשר בין בית הספר המקומי למרכז הארצי היה רופף למדי. ניסיונות שונים להקמת ישיבות לא עלו יפה, ורק בית המדרש לרבנים "תחכמוני" הצליח להגיע להצלחה מסוימת. אחת מהסיבות להקמת "תחכמוני" הייתה המחסור במורים בעלי הכשרה והשקפת-עולם מתאימה, חדורי "רוח דתית", ממנו סבלה "יבנה". בעקבות כישלון הצנטרליזציה, הקמת בית הספר "יבנה" המקומי ו"חדר המזרחי" נשארו באחריות אגודת "המזרחי" או "ועד סניף יבנה" המקומיים, מה שהביא עוד יותר להחלשת הקשר עם המרכז, והוריד את סיכוייו של בית הספר לשרוד (מכיוון שהסניף המקומי היה צריך להאבק עליו לבדו). המרכז הארצי, שלא ידע את הפרטים המדויקים על המתרחש ברשת שלו-עצמו ברחבי המדינה, החל להקדיש יתר תשומת-לב להכשרת המורים, להוצאת ספרים ועתונים לנוער, ולחיזוק הקשר עם [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] הדתית ועם [[בית כנסת|בתי הכנסת]], במקום למוסדות עצמם.