הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב נחום אפשטיין"

אין תקציר עריכה
ב-[[1948]] זכה אפשטיין ב[[פרס ביאליק]] ל[[חכמת ישראל]] על ה[[מגנום אופוס]] שלו, "מבוא לנוסח המשנה", שכתיבתו החלה עוד בברלין בשנת [[תרע"ה]].{{הערה|{{דבר||מ. ברוד וי. נ. אפשטיין חתני פרס ביאליק|1949/01/12|00111}}.}}
 
בנו הבכור, חיים מנחם (אשר דאג ביחד עם אמו [[ציפורה אפשטיין]] להוציא את כללהוצאת כתבי אביו לאור), גר מ[[שנות החמישים]] ב[[קיבוץ סעד]] שב[[נגב]] ושימש בו בתפקידים שונים. הוא הלך לעולמו ב[[י"ג באייר]] [[ה'תשע"ג]] ([[2013]]).
בתו שרה היא [[רופא]]ה כללית, הנשואה לרב [[חיים דרוקמן]].
בת נוספת, יסכה לנדאו, גרה אף היא בקיבוץ סעד והלכה לעולמה בשנת [[ה'תשנ"ד]], [[1994]].
 
===לאחר פטירתו===
תלמידו המובהק, הרב פרופסור [[עזרא ציון מלמד]], עמלערך לערוך ולהוציאוהוציא לאור רביםאת מכתביכל כתבי היד שנותרו לאחר פטירתו של פרופסור אפשטיין שנותרו לאחר פטירתו. {{הערה|1=
[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=Avw7SKTsEaFpclBWs45SwN0b7usIm4MAxNQHTdvOeLIBcGVL8JFrK9VhpZtD7X3iYw%3D%3D&mode=image&href=HRT%2F1964%2F10%2F05&page=2&rtl=true אודות עריכת והוצאת כלל כתבי פרופסור אפשטיין בידי פרופסור מלמד]}}
 
כמו כן, אשתו ציפורה, אשר האריכה ימים עוד כ-26 שנה, דאגה לשמר את זכרו של בעלה ולהמשיך את עבודתו. לצורך כך היא הקדישה ממון רב שיועד למתן פרס על שמו לתלמיד מצטיין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, פרס זה מוענק בכל שנה ב[[ג' באדר]], יום השנה לפטירתו של אפשטיין. כמו כןבנוסף, ציפורה טרחה ועמלה בתרגום מדעי ומדויק של כל המאמרים של אפשטיין שנכתבו בלועזית לעברית ודאגה לכך שיעברו ביקורת של חוקרי תלמוד.
 
==חיבוריו==
משתמש אלמוני