אנטון דרקסלר – הבדלי גרסאות

בישיבת המפלגה שנערכה בספטמבר 1919, הדובר הראשי היה [[גוטפריד פדר]]. כאשר האחרון סיים את דבריו, אדולף היטלר התערב בוויכוח פוליטי עם אורח בישיבה, פרופסור באומן, שפקפק בטענותיו של פדר כנגד ה[[קפטליזםקפיטליזם]] והציע ש[[בוואריה]] תתנתק מ[[פרוסיה]] ותקים לאום צפון-גרמני חדש יחד עם [[אוסטריה]]. בתוקפנות שבה היטלר ביקר את דבריו של האיש, הוא הותיר רושם רב על חברי המפלגה עם כישורי הנאום שלו, ולפי גרסתו, ה"פרופסור" עזב את האולם תוך שהוא מודה בתבוסה מוחצת. דרקסלר התקרב להיטלר ודחף חוברת לכף ידו. שם החוברת היה "התעוררותי הפוליטית", ולפי היטלר, היא שיקפה את האידאלים שכבר האמין בהם. מהיותו מורשם מהיטלר, דרקסלר הזמין אותו להצטרף לשורות המפלגה. היטלר נענה בחיוב להצעה ב-[[12 בספטמבר]] [[1919]], וכך נהפך לחבר ה-55 במספר במפלגה. תוך פחות משבוע, היטלר קיבל גלויה מדרקסלר שהצהירה על הצטרפותו הרשמית למפלגה וכן שהוא אמור להגיע לפגישת "וועדה" לדון בכך.

סיום חברתו במפלגה הגיעה עם הוצאת המפלגה הנאצית מחוץ לחוק לאחר ניסיון [[הפוטש במרתף הבירה|הפוטש הכושל במרתף הבירה]], אירוע שבו דרקסלר לא לקח חלק. בשנת [[1924]] נבחר לעמוד בראש הפרלמנט הבווארי עבור מפלגה אחרת, בהשבה כיהן כסגן נשיא עד לשנת [[1928]]. לא היה לו חלק גם בייסודה מחדש של המפלגה הנאצית בשנת [[1925]], והוא חזר לשורותיה רק לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בשנת [[1933]]. הוא קיבל את "[[עיטור הדם]]" של המפלגה בשנת [[1934]] ולעתים השתמשו בו לצורכי תעמולה עד לשנת 1937, אך הוא מעולם לא קיבל עמדה של כוח במפלגה או שיחק תפקיד מהותי בה. נפטר במינכן בפברואר [[1942]].