פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
לוקאצ'ר עבר ל[[ברית המועצות]] ביחד עם משפחתו, ולמד שלוש שנים באקדמיה הצבאית. בשנת [[1936]] הואשם ב[[בגידה]], ונשלח לחמש שנות [[עבודת כפייה]] ב[[סיביר]].
 
בשנת [[1941]] שוחרר ושב למשפחתו, אך ב-[[1942]], בהיותו בן 43, נאלץ להתגייס ל{{ה|צבא האדום}} למרות רצונו; לדברי אשתו הוא אמר לה "בשביל קומוניזם כזה לא כדאיראוי להילחם, ובטח לא למות". הוא נשלח ל[[קרב סטלינגרד|חזית סטלינגרד]], משם לא חזר.
 
בבית הקברות ב[[כפר גלעדי]] יש אבן זיכרון ללוקאצ'ר, ובה מצוין שנפטר ב-[[1937]]. מסתבר שעובדה זו נקבעה על סמך עדות מוטעית של ה[[מרגל]] [[ישראל בר]], שראה מטוסים [[גרמניה הנאצית|גרמנים]] מפציצים את מכוניתו של לוקאצ'ר ב[[מלחמת האזרחים בספרד]]. רק לאחר שחזרה אשתו של לוקאצ'ר ארצה בשנת [[1989]], כשהיא מעל 90, נודעה האמת על סופו.
*[http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=476 על ירחמיאל לוקאצ'ר], באתר של [[גילי חסקין]]
* {{הארץ|רות בקי קולודני|היומן האישי של אלכסנדר זייד - חשד לאיום ברצח של לוקאצ'ר על זייד|1.2124210|29 במרץ 2013}}
* איתן בר יוסף, [http://www.kibbutz.org.il/itonut/2006/haver/060316_lukacher.htm לוקא בוא הביתה] באתר הקיבוצים, 31 באוקטובר 1990
 
{{מיון רגיל:לוקאצ'ר, ירחמיאל}}