בג"ץ קעדאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: חזרות
←‏יוזמות לשינוי החקיקה בעקבות הפסיקה: מחליף לקישורים ממוקדים יותר
שורה 28:
 
==יוזמות לשינוי החקיקה בעקבות הפסיקה==
לאחר שניתן פסק-הדין, הוגשה הצעת חוק של חבר הכנסת [[חיים דרוקמן]] שנועדה לעקוף את פסק-הדין על ידי יצירת מנגנון חוקי להקצאת קרקעות להתישבות, ובד בבד להדגיש את הערכיות בהתישבות יהודית{{הערה|1={{הארץ|גדעון אלון|היועצת המשפטית של הכנסת: לפסול הצעת חוק "עוקף" בג"ץ קציר|1.764530|16.01.2002}} {{*}} {{קישור כללי
לאחר שניתן פסק-הדין, הוגשה הצעת חוק של חבר הכנסת [[חיים דרוקמן]] שנועדה לעקוף את פסק-הדין על ידי יצירת מנגנון חוקי להקצאת קרקעות להתישבות, ובד בבד להדגיש את הערכיות בהתישבות יהודית{{הערה|1={{ציטוטון|בג"ץ קציר, שהיה זרז להצעות חוק היסוד בדבר אופיה היהודי של ישראל, הביא גם להצעת חוק שניסח לאחרונה ח"כ חיים דרוקמן מהמפד"ל, שכבר בעת הגשתה תמכו בה 61 ח"כים, כלומר, רוב חברי הכנסת. דרוקמן ביקש לנטרל את המוקש של בג"ץ באמצעות תיקון לחוק ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, כך שבהגדרת מטרותיהן יודגש ערך ההתיישבות היהודית.|{{הארץ|יאיר שלג|קודם כל יהודית, אחר כך דמוקרטית|1.787265|16.04.2002}}}} {{*}} {{ציטוטון|בעקבות הפסיקה הציע חבר הכנסת חיים דרוקמן תיקון לחוק ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, כך שבהגדרת מטרותיהן יודגש ערך ההתיישבות היהודית. בכך ביקש דרוקמן לייצר מנגנון חוקי להקצאת קרקעות לצורכי התיישבות, הגם שהדבר אינו עולה עם עקרונות דמוקרטיים.|{{ynet|ארז צפדיה|נראה אתכם עוברים ועדת קבלה|3756886|04.08.09||||1|}}}}}}. הממשלה החליטה לתמוך בהצעה, והדבר עורר סערה. השר לשעבר [[בני בגין]] יצא, לאחר שלוש שנים שלא התבטא בפומבי, בגינוי חריף ואמר כי צר לו שהגענו "למצב שבו צריך לומר את המובן מאליו, שערבי, לא רק גופו אלא גם כבודו אינם הפקר. וערבים כקיבוץ, לא רק גופם אלא גם כבודם אינם הפקר". בשל המחאות חזרה בה הממשלה מתמיכתה, והליכי החקיקה לא הושלמו.
| כתובת = http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/15/3485.rtf
| כותרת = הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון - הקצאת קרקע להתיישבות יהודית) {{כפתור|וורד}}
| תאריך_וידוא = 10 באפריל 2015
| הכותב =
| תאריך = ו' באדר התשס"ב – 18.2.2002
| עמודים =
| שפה =
| doi =
| ציטוט = בפסיקתו, פסל למעשה בית המשפט העליון את תפקוד הסוכנות היהודית על פי מטרתה וייעודיה, והשמיט תחתה את בסיס פעולותיה להתיישבות יהודית בישראל. בית המשפט העדיף את עקרון השוויון של מדינת כל אזרחיה על פי ערכה כמדינה יהודית, כאשר הכיר בזכותו של העותר לבנות את ביתו דווקא בתחומי ישוב קהילתי שיתופי אף שיכול היה לקבל קרקע מדינה ולבנות עליה את ביתו, על גבעה סמוכה בתחומי אותו ישוב באותה מועצה אזורית.
| מידע נוסף = הוגש ל[[כנסת החמש עשרה]]
}}}}. הממשלה החליטה לתמוך בהצעה, והדבר עורר סערה. השר לשעבר [[בני בגין]] יצא, לאחר שלוש שנים שלא התבטא בפומבי, בגינוי חריף ואמר כי צר לו שהגענו "למצב שבו צריך לומר את המובן מאליו, שערבי, לא רק גופו אלא גם כבודו אינם הפקר. וערבים כקיבוץ, לא רק גופם אלא גם כבודם אינם הפקר". בשל המחאות חזרה בה הממשלה מתמיכתה, והליכי החקיקה לא הושלמו.
 
שמונה חודשים לאחר מתן פסק הדין פנה קעדאן לבג"ץ בדרישה שפסק הדין יבוצע. בג"ץ הפנה את משפחת קעדאן לוועדת הקבלה של היישוב עם הוראה שעובדת היותם ערבים לא תשמש קריטריון ישיר או עקיף לסירוב{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/00/320/085/A04/00085320.a04.htm בשג"ץ 8532/00]}}. ועדת הקבלה של היישוב קציר השיבה את פניהם ריקם בנימוק של "חוסר התאמה". האגודה לזכויות האזרח פנתה שנית לבג"ץ בעניינם ובשנת 2004 הודיע המינהל שבעקבות גידול היישוב קציר כבר לא מופעלת בו ועדת קבלה ועל כן יוקצה למשפחת קעדאן מגרש ללא צורך בוועדת קבלה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/600/080/L10/03080600.l10.htm בג"ץ 8060/03 - ט']}}. באוגוסט [[2007]], למעלה מעשר שנים לאחר שהחלו במאבקם, קיבלו בני הזוג קעדאן את האישור לבנות את ביתם ביישוב קציר.