אנה זגרס – הבדלי גרסאות

הוסרו 6 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
צ'קטי
מ (צ'קטי)
[[תמונהקובץ:Anna Seghers (Bundesarchiv-Bild 183-F0114-0204-003) – retouched by Carschten.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנה זגרס (1966)]]
'''אנה זגרס''' (ב[[גרמנית]]: '''Anna Seghers''';{{כ}} [[19 בנובמבר]] [[1900]], [[מיינץ]] - [[1 ביוני]] [[1983]], [[ברלין]]), [[שם עט|שם העט]] של '''נטי ריילינג''', לימים '''נטי רדוואני''' הייתה [[סופר]]ת [[גרמניה]], [[יהודי]]ה, שיצירתה עסקה במוראות [[מלחמת העולם השנייה]].
 
 
במרץ [[1941]] הצליחו זגרס ומשפחתה לעקור מ[[מרסיי]] ל[[מקסיקו סיטי]] דרך [[מרטיניק]], [[ניו יורק]] ו[[וראקרוס]]. בעלה, שאימץ בינתיים את השם הגרמני יוהאן-לורנץ שמידט, מצא עבודה באוניברסיטאות בעיר. זגרס הקימה את "מועדון [[היינריך היינה]]" האנטי-[[פשיזם|פשיסטי]] ועמדה בראשו. היא הייתה בין מייסדי [[הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית]] וערכה את בטאונו. בשנת 1942 ראה אור הרומן הנודע ביותר שלה, "[[הצלב השביעי (ספר)|הצלב השביעי]]". ביוני 1943 נפצעה קשה בתאונת דרכים, שחייבה את אשפוזה הממושך. בשנת 1944 הסריט [[פרד זינמן]] את ספרה "הצלב השביעי" והצלחת הסרט הקנתה לה פרסום עולמי.
[[תמונהקובץ:Bundesarchiv Bild 183-P1202-316, Anna Seghers, Schriftstellerin.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אנה זגרס (1975)]]
בשנת [[1947]] עזבה זגרס את מקסיקו ושבה לברלין, שם חיה תחילה במערב העיר והייתה חברה ב[[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]]. בשנה זו הוענק לה [[פרס ביכנר]]. בשנת 1950 עברה ל[[מזרח ברלין]], והייתה בין המקימות של [[האקדמיה הגרמנית לאמנויות]]. בשנת 1951 הוענק לה הפרס הלאומי של מזרח גרמניה ו[[פרס סטלין לשלום]], היא יצאה למסע ל[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]]. בין 1952 ל-1978 הייתה נשיאת ארגון הסופרים של [[מזרח גרמניה]]. בשנת 1955 עברה להתגורר עם בעלה בשכונת אדלרסהוף, ברחוב שנושא כיום את שמה.
 
 
== יצירתה ==
[[תמונהקובץ:Grab von Anna Seghers.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קברה של זגרס (משמאל) בבית הקברות [[דורותנשטדטישר]] בברלין, שבו קבורים אנשי רוח ואמנים רבים]]
את יצירתה המוקדמה של זגרס ניתן לשייך לזרם [[התכליתיות החדשה]] (Neue Sachlichkeit). בין הסופרים שגלו מגרמניה נודעה לה חשיבות מיוחדת, וספריה "טרנזיט" ו"הצלב השביעי" הם בין הרומאנים החשובים ביותר של ספרות הגולים הגרמנית. ספריה משנות החמישים והשישים, שראו אור במזרח גרמניה, מחויבים לריאליזם ה[[סוציאליזם|סוציאליסטי]] וקל להבחין בהם בנאמנותה למפלגת האחדות הסוציאליסטית הגרמנית (SED), בהערצתה ל[[סטלין]] ובמבנה הסכמטי-דידקטי שלהם. יצירתה המאוחרת יותר, לאחר שנות השישים, שבה ומתאפיינת באיכות ספרותית אותנטית. גם בגיל מאוחר שמרה זגרס על רעננות ביצירתה, ופנתה לחומרים מתקופת ה[[רנסאנס]], מ[[מזרח אסיה]], מהתרבות [[האיים הקריביים|הקריבית]] ועוד. סיפוריה מתאפיינים ברגישות גבוהה, בידיעותיה הנרחבות וביכולות הסיפור והעיצוב הבולטות שלה.