קרל פרידריך צלטר – הבדלי גרסאות

צלטר נולד ב[[ברלין]] והכשיר עצמו להיות בנאי כמו אביו, אך כשרונו המוזיקלי התבלט. הוא למד [[הלחנה]] אצל [[קרל פרידריך כריסטיאן פאש]] והשתלב בסגל ה"אקדמיה לזמרה" (Singakademie) שלו בברלין בשנת 1791. עם מותו של פאש בשנת 1800, התמנה צלטר למנהל האקדמיה.{{הערה|1=Garratt 2002, page 62.}}כמו כן ייסד ב-1808 [[תזמורת]] לליווי האקדמיה לזמרה, שנקראה Ripienschule. בשנה שלאחריה התמנה לחבר בסגל המורים של האקדמיה המלכותית לאמנויות בברלין והקים את [[מקהלה|מקהלת]] ה"לידרטאפל", בשבילה חיבר מוזיקה כוראלית. בשנת 1822 ייסד את המכון המלכותי ל[[מוזיקה כנסייתית]]. ▼

צלטר התיידד עם [[יוהאן וולפגנג פון גתה]], ובין יצירותיו מוזיקה שכתב לשירים של גתה. במהלך הקריירה שלו חיבר כמאתיים [[ליד|לידר]] וגם [[קנטטה|קנטטות]], [[קונצ'רטו]] לו[[ויולה]] (שבוצע כבר ב-1779){{הערה|1=Greene 1985, p. 418}} ומוזיקה ל[[פסנתר]].▼

בין תלמידיו של צלטר (בתקופות שונות) היו [[פליקס מנדלסון]]{{הערה|1=Garratt 2002, p. 92 and elsewhere}}, [[פאני מנדלסון]]{{הערה|1=Tillard 1996, p. 54 et seq.}} ו[[ג'אקומו מאיירבר]]. פליקס מנדלסון היה אולי תלמידו הנבחר של צלטר, שהתפעל במכתב לגתה מכשרונותיו של תלמידו בן ה-12. צלטר הנחיל למנדלסון את אהבתו העזה למוזיקה של [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]], אהבה שהמריצה את מנדלסון להשקיע מאמצים רבים בהשבתו לחיים של ה[[מתאוס פסיון]] של באך, באקדמיה לזמרה בחסותו של צלטר. ביצוע מחודש זה הביא להערכה מחודשת ולהחייאה של יצירות באך, שעד אז נשכחו ברובן הגדול וההתייחסות אליהן הייתה כאל דבר שאבד עליו הכלח. לאחר מות צלטר קיווה מנדלסון להחליפו בתפקיד מנהל האקדמיה לזמרה, אבל המשרה נמסרה ל[[קרל פרידריך רונגנהאגן]]. ▼

צלטר נשא לאישה את [[יוליה ראפריץ]] בשנת 1798, שנה לאחר מות אשתו הראשונה, סופיה אלאונורה פלריקה. יוליה הייתה [[זמר|זמרת]] ידועת-שם ב[[האופרה של ברלין|אופרה של ברלין]].▼