בג"ץ קעדאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 10:
|ערכאה=בית המשפט העליון
}}
[[תמונהקובץ:kaadan3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משפחת קעדאן בבקה אל גרבייה]]
'''בג"ץ קעדאן'''‏‏ הוא [[פסק דין]] של [[בג"ץ]] שקבע כי מדיניות [[חכירה|החכרה]] של קרקעות ל[[יהודים]] בלבד מהווה [[אפליה]] אסורה.
 
שורה 28:
 
==יוזמות לשינוי החקיקה בעקבות הפסיקה==
לאחר שניתן פסק-הדין, הוגשה הצעת חוק של חבר הכנסת [[חיים דרוקמן]] שנועדה לעקוף את פסק-הדין על ידי יצירתלעגן מנגנון חוקי להקצאת קרקעות להתישבות, ובד בבדלהתיישבות להדגישהמדגיש את הערכיות בהתישבותבהתיישבות יהודית{{הערה|1={{הארץ|גדעון אלון|היועצת המשפטית של הכנסת: לפסול הצעת חוק "עוקף" בג"ץ קציר|1.764530|16.01.2002}} {{*}} {{קישור כללי
| כתובת = http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/15/3485.rtf
| כותרת = נוסח מפברואר 2002 של הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון - הקצאת קרקע להתיישבות יהודית), התשס"ב - 2002{{כפתור|וורד}}
| תאריך_וידוא = 10 באפריל 2015
| הכותב =
| תאריך = ו' באדר התשס"ב – 18.2.2002}}}}. הממשלה החליטה לתמוך בהצעה, והדבר עורר סערה. השר לשעבר [[בני בגין]] יצא, לאחר שלוש שנים שלא התבטא בפומבי, בגינוי חריף ואמר כי צר לו שהגענו "למצב שבו צריך לומר את המובן מאליו, שערבי, לא רק גופו אלא גם כבודו אינם הפקר. וערבים כקיבוץ, לא רק גופם אלא גם כבודם אינם הפקר". בשל המחאות חזרה בה הממשלה מתמיכתה, והליכיהליכי החקיקה לא הושלמו.
| תאריך = ו' באדר התשס"ב – 18.2.2002
| עמודים =
| שפה =
| doi =
| ציטוט = בפסיקתו, פסל למעשה בית המשפט העליון את תפקוד הסוכנות היהודית על פי מטרתה וייעודיה, והשמיט תחתה את בסיס פעולותיה להתיישבות יהודית בישראל. בית המשפט העדיף את עקרון השוויון של מדינת כל אזרחיה על פי ערכה כמדינה יהודית, כאשר הכיר בזכותו של העותר לבנות את ביתו דווקא בתחומי ישוב קהילתי שיתופי אף שיכול היה לקבל קרקע מדינה ולבנות עליה את ביתו, על גבעה סמוכה בתחומי אותו ישוב באותה מועצה אזורית.
| מידע נוסף = הוגש ל[[הכנסת החמש עשרה|כנסת החמש עשרה]]
}}}}. הממשלה החליטה לתמוך בהצעה, והדבר עורר סערה. השר לשעבר [[בני בגין]] יצא, לאחר שלוש שנים שלא התבטא בפומבי, בגינוי חריף ואמר כי צר לו שהגענו "למצב שבו צריך לומר את המובן מאליו, שערבי, לא רק גופו אלא גם כבודו אינם הפקר. וערבים כקיבוץ, לא רק גופם אלא גם כבודם אינם הפקר". בשל המחאות חזרה בה הממשלה מתמיכתה, והליכי החקיקה לא הושלמו.
 
שמונה חודשים לאחר מתן פסק הדין פנה קעדאן לבג"ץ בדרישה שפסק הדין יבוצע. בג"ץ הפנה את משפחת קעדאן לוועדת הקבלה של היישוב עם הוראה שעובדת היותם ערבים לא תשמש קריטריון ישיר או עקיף לסירוב{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/00/320/085/A04/00085320.a04.htm בשג"ץ 8532/00]}}. ועדת הקבלה של היישוב קציר השיבה את פניהם ריקם בנימוק של "חוסר התאמה". האגודה לזכויות האזרח פנתה שנית לבג"ץ בעניינם ובשנת 2004 הודיע המינהל שבעקבות גידול היישוב קציר כבר לא מופעלת בו ועדת קבלה ועל כן יוקצה למשפחת קעדאן מגרש ללא צורך בוועדת קבלה{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/600/080/L10/03080600.l10.htm בג"ץ 8060/03 - ט']}}. באוגוסט [[2007]], למעלה מעשר שנים לאחר שהחלו במאבקם, קיבלו בני הזוג קעדאן את האישור לבנות את ביתם ביישוב קציר.
שורה 50 ⟵ 44:
 
==קישורים חיצוניים==
* {{קישור כללי | כתובת = http://www.acri.org.il/he/1688 | כותרת = אפליית משפחה ערבית בקניית קרקע ביישוב קציר | תאריך_וידוא = 10 באפריל 2015 | הכותב = | תאריך = 13 בפברואר 2008 (עדכון) | עמודים = | שפה = | doi = | ציטוט = במארס 2000 ניתן פסק הדין בעתירה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ ב-1995 נגד הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל בשם משפחת קעדאן, משפחה ערבית מבקה-אל-גרבייה, שביקשה לרכוש קרקע להקמת בית בישוב קציר. פסק הדין המהפכני קבע, כי הקצאת קרקעות ליהודים בלבד על מקרקעי ציבור איננה חוקית. פסק הדין קבע, כי המדינה לא הייתה רשאית להקצות מקרקע המדינה לסוכנות היהודית לצורך הקמת היישוב הקהילתי קציר על בסיס של הפליה בין יהודים לבין שאינם יהודים, והורה למדינה לשקול במהירות הראויה את בקשת המשפחה להקים בית בקציר. | מידע נוסף = באתר [[האגודה לזכויות האזרח]]}}
* [[רות גביזון]], [http://www.gavison.com/?l=he&a=39390 ליהודים זכות ליישובים משלהם], פורסם ב[[הארץ]]
* {{הארץ|[[תום שגב]]|העשור של עאדל קעדאן|629930}}