סדר קדשים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arieha1995 (שיחה | תרומות)
שורה 12:
* [[מסכת חולין]] - העוסקת בדרישות הלכתיות שונות הקיימות בבהמות חולין (שאינם קודשים), הראשון בהם הוא [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], ובנוסף דיני [[גיד הנשה]], [[בשר בחלב]], [[מתנות כהונה]] ו[[שילוח הקן]].
* [[מסכת בכורות]] - העוסקת בענייני [[בכור]]ות - הן בכורות בהמה והן בכורות אדם.
* [[מסכת ערכין]] - העוסקת בענייני [[ערכין (יהדות)|ערכים]], היינו אדם האומר "ערך פלוני עלי" מחויב להביא את ערכו בכסף לבית המקדש, וכן בדיני [[הקדש (הלכה)|הֶקדשים]] וחרמות.
* [[מסכת תמורה]] - העוסקת בדיני המחליף בקרבנו בבהמה אחרת.
* [[מסכת כריתות]] - העוסקת בחייבי [[כרת]] וחיובי קורבנותיהם.
שורה 19:
* [[מסכת מידות]] - העוסקת במידות [[בית המקדש]].
* [[מסכת קינים]] - העוסקת בענייני קרבנות העוף, הבאים מקיני העוף.
 
על הסיבה לסידור זה כותב ה[[רמב"ם]]{{ב[[הקדמות הרמב"ם|הקדמה לפירוש המשנה]].}}, ש[[ר' יהודה הנשיא]] התחיל את סדר קדשים דווקא ממסכתות [[מסכת זבחים|זבחים]] ו[[מסכת מנחות|מנחות]] כפי שב[[תורה]] דינים אלו הם הפותחים את [[ספר ויקרא]]. לאחר מכן סודרו דיני [[שחיטה (מצווה)|שחיטה]] המופיעים ב[[מסכת חולין]], משום שב[[תורה]] מופיעים דיני [[שחיטה (מצווה)|שחיטה]]- "רק בכל אות נפשך '''תזבח''' ואכלת בשר...{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יב|טו}}.}}"- לאחר הפסוק "והיה המקום אשר יבחר... שמה תביאו... עולותיכם וזבחיכם...{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יב|יא}}.}}". לאחר מכן מופיעה [[מסכת בכורות]], כי בפסוקים שלאחר מכן כתוב- "לא תוכל לאכול בשעריך... ובכורות בקרך וצאנך {{הערה|{{תנ"ך|דברים|יב|יז}}.}}", ומשום שהתחיל לדבר על קדושות, סידר את [[מסכת ערכין]] שגם מדברת על [[קדושה (יהדות)|קדושה]]. [[מסכת תמורה]] מופיעה אחרי [[מסכת ערכין]]- כפי סידורן ב[[תורה]]{{הערה|[[ספר ויקרא]] פרק כז'.}}. לאחר שדובר על כל הדינים הבסיסיים, הובאו עונשיהם ב[[מסכת כריתות]] ו[[מסכת מעילה]]- שחומרתה פחותה. מסכתות [[מסכת תמיד|תמיד]] ו[[מסכת מידות|מידות]] הובאו לקראת הסוף משום ששתיהן עוסקות בתיאור מה שהיה ב[[בית המקדש]] וצורתו ובסוף הובאה [[מסכת קינים]] העוסקת בעיקר בדיני תערובות בין קורבנות, שהוא עניין פחות בחשיבותו משום שאלו מקרים נדירים.
 
==הסדר מחוץ למשנה==