תומאס אקווינס – הבדלי גרסאות

התמקד בהגדרות הפילוסופיות של אריסטו. הוא מיתן אותן ויצק לתוכן מידות של אמונה, תקווה וצדקה. מבחינה פילוסופית, תמך אקווינס בגישה של שילוב הרמוני בין אמונה לשכל. כממשיך דרכו הפילוסופית של אריסטו, באמונתו לפיה "[[פלאטוניזם|הצורה]]" נותנת לחומר את "ישותו", הוא אף הרחיק לכת וסבר שאלוהים הוא התמצית הקיימת במדרג הצורות כולן. הוא התייחס ל[[רצון חופשי]] כאל שורש ה[[אתיקה]], כשהוא מציין שבני האדם הם חופשיים ביחס לאמצעים אבל לא ביחס למטרה ולכן רצון חופשי הוא רק אמצעי להשגת המטרה. אקווינס האמין כי כוחות שמימיים וכוחות טבע אינם סותרים אלה את אלה, כי אםאלא פועלים בצורה הרמונית זה לצד זה. בספרו "שמות שמימיים", כתב כי "אלוהים מוכרניכר באמצעות כל הדברים, ועם זאת אין הוא אינו חלק מכלמן הדברים.; אלוהים נודע דרךבדרך הידע, ודרך הבערות היאהינה העדר החכמהחכמה."

אחת מתרומותיו היותר משמעותיות לדרך החשיבה המערבית, הייתה אמונתו כי להתפתחות ה[[ציוויליזציה]] האנושית יש משמעות אמיתית, וכי לחיים רוחניים ואינטלקטואליים יש ערך רב, במיוחד בהקשר הזהזה.

אקווינס נחשב בתקופתו להוגה פורה במיוחד ופרסםוכתב במהלך חייו כ-8 מיליון מילים (לשם השוואה, [[אריסטו]] כתב כמיליון מילים). ייחוד הכתיבה של אקווינס נובע מהצורה שבה הוא מוכיח את טענותיו.: בפתח כל דוקטרינה, אקווינס פותח בהצגת שלושה טיעונים חזקים במיוחד נגד מה שהוא עתיד לגרוס. אקווינס מפרק כל אחד מהטיעונים למשפטי משנה ומפריך אותם זה אחר זה. שיטה זו מחמירה ביותר עם הפילוסוף ונותנת להגותו תיקוף חזק ביותר. משמעת מסוג זה מלמדת את הקוראים שלא לקבל דברים כמובנים מאליהם - דבר שהיה משמעותי ביותר בעיני אקווינס.

בחיבורו '''מכלול נגד הגויים''' פונה אקווינס למתנגדי הנצרות. הוא נותן נימוקים לוגיים רבים ומגוונים לקיום האלוהים ולצדקת הדת הנוצרית. הטיעונים שאקווינס מעלה כאן נקראים טיעונים קוסמולוגיים משוםכי שמקורםמקורם בהלך הקוסמוס והטבע. נימוקים אלה מתבססים על תופעות מדעיות ביום-יום כמו תנועת הירח או חוק שימור המהירות (דבר שלימים תוקן ל[[חוק שימור האנרגיה]]). טיעונים אלו מסתמכים על כך שהטבע פועל בצורה מסוימת משום שחלים עליו חוקים מסוימים, ואלו,אשר נקבעו מלכתחילה ואף נאכפים בימינו על ידי הבורא.

לעומת זאתמנגד, בעבודתובספרו '''[[סומא תאולוגיה|מכלול התאולוגיה]]''', פונה אקווינס למאמינים בנצרות בשני מישורים.: בראשוןבאחד הוא מוכיח להם את צדקת הכתוב במקורות הנוצריים על ידי אמיתות מהטבעמן הטבע. בשני הוא מפרש את ה[[תנ"ך]] ואת [[הברית החדשה]] ומפיח בכתוב משמעויות עמוקות בקשר לשלל נושאים, כגון- [[צדק (מוסר)|צדק]], [[בחירה חופשית]] והאםוהשאלה - האם יש מלחמות צודקות.