הבדלים בין גרסאות בדף "פפין הגוץ"

נוספו 13 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
(ויקישיתוף בשורה)
לאחר המלכתו יצא פפין לשני מסעות מלחמה נגד ה[[לומברדים]] בצפון [[איטליה]], בראשות המלך [[אייסטולף]]. בכך שירת פפין את האינטרס של הכס הקדוש למנוע התפשטות של אייסטולף לכיוון [[דוקטום רומאנום|שטחם]]. לאחר שניצח את אייסטולף, בשנים [[745]] ו-[[756]], דחק אותם מאדמה שתפסו מידי הכנסייה, ולאחר מכן החזיר והוסיף לאפיפיור שטחים ([[רוונה]] ו[[פנטאפוליס]]) שמאוחר יותר יהוו את הגרעין ל[[מדינת האפיפיור]] ויכונו "[[מתת פפין]]". בשנת [[759]] הדף את ה[[סרצנים|מוסלמים]] מגאליה לאחר שכבש את [[נרבון]]. בשנת [[763]] כבש את [[באווריה]], והפך את טאסילו, שליטה, לנתינו. באותו שנה הוא גם כבש את מחוז ספטימנה מה[[מוסלמים]]. בשנת [[768]] ניצח את דוכס [[אקיטן]], וסיפח את ארצו לממלכתו.
 
כיבושו הרבים, מערכותיו הצבאיות המוצלחות, והתמיכה האפיפיורותהאפיפיורית בה זכה, החזירו לממלכה הפרנקית את כוחה והשפעתה מימי המלך [[כלוביס הראשון]].
 
פפין ביצע רפורמה בכנסיית הממלכה הפרנקית, מתוך מטרה לתת למלכות צביון של מלוכה [[מקרא]]ית. התיקונים כללו יסוד של ועדות שנתיות של [[הגמון|הגמונים]], תמיכה במיסיון של בונפציוס ב[[גרמניה]], מינוי אנשי כנסייה לתפקידים ממלכתיים, וחלוקה של אדמות כנסייה לווסלים שלו תמורת התחייבותם לשלם מס מעשר שני לכנסייה.
 
פפין השלישי מת ב[[סן דני (פרבר)|סן דני]] בשנת 768, ונקבר ב[[בזיליקת סן-דני|בזיליקה]] שלה, יחד עם אשתו. הוא השאיר לבניו קרל הגדול וקרלומן ממלכה פרנקית חזקהגדולה וחזקה.
 
==קישורים חיצוניים==
משתמש אלמוני