צבי לבנון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 8:
גדל ב[[תל אביב]]. היה תלמיד בית הספר העממי "כרמל" ו[[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] (במגמה חקלאית), שנוהלה אז על ידי ד"ר [[חיים בוגר (בוגרשוב)]].
 
היה חניך "[[הצופים]] העבריים|הצופים הקשישים]]" בתל אביב. בגיל 14 הצטרף ל"הגנה" במסגרת ה[[גדנ"ע]]. נמנה עם "גיוס הילדים" – ילידי 1931, שבהוראת הממשלה הזמנית גויסו לצה"ל עוד בהיותם בכיתה י"א, בעיצומה של [[מלחמת העצמאות]].
 
היה בין מקימי הנח"ל, והשתייך לגרעין המייסד של [[קיבוץ]] [[תל קציר]] שב[[עמק הירדן]]. ב-[[1954]] מונה ל[[מ"פ|מפקד]] סיירת הנח"ל, שפעלה ב[[נגב]] בעקבות רצח נוסעי האוטובוס ל[[אילת]] ב[[מעלה עקרבים]]. בשנים 1955 - 1956 השתתף ב[[פעולות התגמול]] במסגרת [[הצנחנים]] ולקח חלק בפעולת [http://www.202.org.il/Pages/tagmul/albom/sabchaT.php א-צבח'ה] בה הוביל את פלוגת קורס המ"כים של הנח"ל בפיקודו. לאחר סיום לימודיו ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]], מונה ללמפקד [[מפקד גדוד 51]] ב[[חטיבת גולני]]. ב-[[1966]] מונה לסגן מפקד הנח"ל.
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] פיקד על גדוד [[מילואים]] 54 של חטיבה 11, שהשתתף בכיבוש מוצבי עזה והעיר עזה. נפצע במהלך הלחימה. לאחר המלחמה מונה למפקד מרחב שלמה ([[שארם א-שייח']]). ב-[[1969]] מונה למפקד פיקוד הנח"ל. ב-[[1972]] עבר לפקד על פיקוד ההדרכה, וב[[מלחמת יום הכיפורים]] פיקד על [[אוגדת ההונאה]] שפעלה בחזית הצפון. השתחרר מן הצבא ב-[[1976]] בדרגת אלוף משנה.
שורה 16:
בשנים 1976 - 1979 שימש [[שליח עלייה]] ב[[קנדה]] מטעם [[הסוכנות היהודית]]. עם שובו לישראל מונה למנכ"ל הקריה לחינוך ומדע ב[[שדה בוקר]] שבנגב. בין תפקידיו הבאים: מנהל הרשות לחינוך רעיוני של [[ההסתדרות]] ומנהל המחלקה לחינוך משלים במכללת [[בית ברל]]; מנהל [[פרויקט שיקום שכונות]] ב[[בית דגן]]; חבר הנהלת [[האגודה למען החייל]]; חבר הנהלת הקרן למען ביטחון ישראל ([[לב"י]]) ובעל עיטור "יקיר לב"י זהב" שהוענק לו על ידי נשיא המדינה. כן עסק בארגון והדרכת משלחות נוער ומבוגרים לסיורים ללימוד [[השואה]] בפולין.
 
היה בין מדליקי שתים-עשרה המשואות בטקסב[[טקס הדלקת המשואות|טקס המרכזי]] לציון יום העצמאות ה-62 למדינת ישראל, שהתקיים ב[[הר הרצל]] ב[[ירושלים]] ב-[[2010]].
 
חתן פרס יקיר הצופים לשנת 2012.