הבדלים בין גרסאות בדף "עידוש כבידתי"

נוספו 18 בתים ,  לפני 5 שנים
איות השם
(איות השם)
[[קובץ:Gravitationell-lins-4.jpg|ממוזער|250px|צילום של עידוש כבידתי כפי שצולם על ידי [[טלסקופ החלל האבל]]. הגדילו את התמונה כדי לצפות בדמויות המעודשות.]]
[[קובץ:Abell.lensing.arp.750pix-2-.jpg|ממוזער|250px|תקריב של אזור מהתמונה הקודמת ובו דמויות של עידוש כבידתי מוקפות בעיגול.]]
עידוש כבידתי היא תופעה בה [[גרביטציה]] מעצם מאסיבי (עצם עם הרבה [[מסה]]) מעקמת את [[קרן אור|קרני האור]], בצורה דומה ל[[עדשה]]. כתוצאה מכך, המסלול של האור מהמקור מתעקם, ומתקבלת דמות מעוותת. יתרה מכך, מיקומה של הדמות בשמים שונה ממיקומו של המקור ולעתים קרובות רואים מספר דמויות של אותו האובייקט ולא דמות אחת. כאשר המקור, העדשה והצופה נמצאים על ציר אחד, הדמות של המקור מתעוותת ל[[טבעת (גאומטריה)|טבעת]] המקיפה את העדשה (הנקראת [[טבעת איינשטיין]], Einstein ring). תופעה זו הוזכרה לראשונה על ידי צ'וולסוןאורסט (Chwolson)חבולסון {{אנג|Orest Khvolson}} ב-[[1924]] ונוסחה באופן מתמטי על ידי [[אלברט איינשטיין]] ב-[[1936]]. בדרך כלל, המקרים בהם העצם נמצא בדיוק על ציר העדשה הם נדירים, ולכן ניתן לראות מספר דמויות מעוותות לצורת קשת. באמצעות ניתוח הדמויות בשמים ניתן ללמוד על התפלגות המסה בעדשה (למשל: מהי מסת העדשה) ולהפך: כאשר ידועה מהי התפלגות המסה באזור העדשה, ניתן לחשב מהן הדמויות שיראו בשמים.
 
=== הסבר לתופעה ===
לפי [[תורת היחסות הכללית]], נוכחות של [[מסה]]-[[אנרגיה]]-[[לחץ]] ב[[מרחב-זמן]] מעקמת את המרחב-זמן ואת ההתעקמות של המרחב-זמן אנו מזהים כ[[כבידה|שדה גרביטציה]]. מאחר שגוף מסיבי (בעל מסה רבה) מעקם את המרחב שסביבו, כל העצמים שנעים בסביבתו נעים במסלולים עקומים, שהם [[גאודזה|גיאודזות]] ב[[מרחב עקום]]. לפי תורת היחסות הכללית, גם ה[[אור]] לא יכול להתעלם מהעקמומיות של המרחב (וזאת בניגוד לכבידה הניוטונית) ולכן גם קרני אור ו[[פוטון|פוטונים]] ("[[חלקיק]]י" [[אור]]) ינועו בקווים עקומים. כתוצאה מכך ליד גוף מסיבי, קרני האור - הנעים ב[[קו ישר]] - יתעקמו, במידה התלויה במסת הגוף ובמרחקם ממנו.
 
ב[[פיזיקה]], ובייחוד ב[[אופטיקה]], אנו קוראים לכל תופעה בה קרני האור משנות את מסלולן (למשל, כגון ב[[שבירה]]) בשם "עידוש". לכן, לתופעה שבה קרני האור משנות את מסלולן בגלל השפעות [[כבידה]] קוראים "'''עידוש כבידתי'''". שימוש מצומצם יותר במונח מתייחס לתופעה הפרטית שבה גוף מסיבי בעל [[סימטריה]] [[כדור (גאומטריה)|כדורית]] (להבא גוף כזה יקרא "ספרי" מהמילה sphere) מקורבת פועל באופן אנלוגי ל[[עדשה]] אופטית רגילה המוכרת לנו מחיי היום יום.
 
גוף מסיבי ספרי פועל כמו [[עדשה קמורה]] וממקד את קרני האור העוברים לידו בנקודה מסוימת, בה הוא יוצר דמות. כאשר העצם, העדשה והדמות (או ליתר דיוק: הצופה הרואה את הדמות) נמצאים על ציר אחד, בגלל הסימטריה ה[[גליל (גאומטריה)|גלילית]] של הבעיה הדמות שמתקבלת מתעוותת לצורה טבעת המקיפה את העדשה (הגוף המסיבי ספרי שמבצע את העידוש הכבידתי). טבעות אלה נקראות "[[טבעות איינשטיין]]" ואפשר לחשב את הזווית שהן יוצרת בשמים. כאשר העצם לא נמצא בדיוק מאחורי העדשה (כלומר: בדיוק על ציר העדשה) הסימטריה הגלילית נשברת ומתקבלות רק שתי דמויות (דמות אחת מקרן שמתעקמת מ"למעלה" ודמות שנייה מקרן שמתעקמת מ"למטה"), שכל אחת מתעוות למעין קשת (על טבעת איינשטיין) בהתאם למידה של כמה העצם סוטה מלהיות ממש מאחורי העדשה (ככל שהעצם נמצא בדיוק מאחורי העדשה, כך הקשת שאליה הדמות נמרחת היא גדולה יותר וקרובה להשלים את כל הטבעת).