מצוות זכירת מעשה עמלק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 20:
מנהג נוסף שהתפתח בדורות האחרונים בהקשר זה נוצר עקב ספק שעלה בניקוד המילה "זכר" בפרשה - האם ה-ז' נקודה ב[[צירה]] או ב[[סגול]] (זֵכֶר או זֶכֶר). הספק עלה מתוך דברי [[רד"ק]] ב"ספר השורשים" שלו, המביא מחלוקת בין הספרים בשאלה זו. על פי הערה שנוספה ב[[דפוס]]ים של ספר השורשים, שממנה עלה שהרד"ק הכריע כניקוד בסגול, הוגהו כמה [[סידור]]ים ו[[תורה|חומש]]ים במאות [[המאה ה-17|ה-17]], [[המאה ה-18|ה-18]] ותחילת [[המאה ה-19|ה-19]].
 
המנהג התפתח מתוך מחלוקת באשר לדעת ה[[גרהגר"א]] בשאלה זו. בספר [[מעשה רב]], שבו מתוארים מנהגי ה[[גרהגר]], נכתב "כשהוא קורא פרשת זכור, קורא 'זכר' בסגול תחת ה[[ז|זיין]]"; ואולם ב[[הסכמה]] לספר כותב תלמיד הגר"א ר' [[חיים מוולוז'ין]]: "ואשר כתב לקרות בפרשת זכור זכר בשש נקודות [=שני סגולים], אני שמעתי מפה קדוש שקרא בחמש נקודות [צירה וסגול] ולא ידעתי אם השומעים שמעו וטעו לומר בשש נקודות, או אולי בזקנותו חזר בו". מתוך כך התפתח מנהג בקרב תלמידי הגר"א ב[[ירושלים]], אשר לא היה ברור להם מנהגו של רבם, לקרוא פעמיים. וכן כתב ה[[משנה ברורה]]{{הערה|1=סימן תרפה ס"ק יח}}: "דע, דיש אומרים שצריך לקרות זכר עמלק בצירי, ויש אומרים שצריך לקרות זכר עמלק בסגול, ועל כן מהנכון שהקורא יקרא שניהם, לצאת י"ש [=ידי שניהם]". מנהג זה הלך והתפשט אצל רוב קהילות אשכנז (ולעתים אפילו במקומות שאינם מבחינים כלל בין צירה לסגול - ודווקא בקריאה זו כופלים וקוראים בצירה "אשכנזי"), כאשר היו שנהגו לכפול את כל הפסוק, והיו שנהגו לכפול את המשפט 'תמחה את זכר עמלק', והיו שנהגו לכפול רק את המילים 'זכר עמלק'. יש לציין כי מנהג זה אינו קיים בקהילות הספרדים ועדות המזרח.
 
אולם בשל מנהג זה אצל האשכנזים, התפתח במניינים מעורבים (אשכנזיים/ספרדיים/עדות המזרח/תימנים) מנהג נוסף חדש והוא לקרוא את הפרשה מספר פעמים כל פעם בהגייה אחרת (עברית מדוברת, אשכנזית ליטאית, אשכנזית חסידית, הברה תימנית, ובמנגינת הטעמים לפי נוסחי כל עדה ועדה מעדות המזרח השונות) דבר שעד היום טרם נמצא לו מקור בספרות ההלכה, אבל הוא הולך וכובש לו מקום יותר ויותר בבתי כנסת אשכנזיים.