מדינת אירלנד החופשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
צ'קטי, ויקישיתוף בשורה
שורה 5:
 
==רקע היסטורי==
[[תמונהקובץ:Eamon de Valera c 1922-30.jpg|ממוזער|שמאל|150px|[[אמון דה ואלירה]]]]
 
בשנת [[1918]] היו הפרלמנטים של [[ממלכת בריטניה הגדולה]] ושל [[אירלנד]] מאוחדים, בעקבות "[[חוק האיחוד של 1800|חוק האיחוד"]] משנת [[1800]], אשר צירף את אירלנד אל [[בריטניה הגדולה]], וקצב מספר מושבים בפרלמנט למחוזות איריים. בבחירות שנערכו בשנה זו זכו ב-73 מתוך 105 המקומות צירי [[שין פיין]] מפלגה לאומנית אירית, אשר שמה לה למטרה לפרק את האיחוד ולהכריז על [[רפובליקה]] אירית עצמאית, בהנהגתו של [[אמון דה ואלירה]].
שורה 40:
==מדינת אירלנד החופשית במציאות==
===ממשל===
[[תמונהקובץ:Stamp irl 1922 2N6se.jpg|ממוזער|שמאל|200px|[[בול]] עם דיוקנו של [[ג'ורג' החמישי]], והחותמת Saorstát Éireann 1922 - "מדינת אירלנד החופשית" ב[[גאלית אירית]]]]
[[קובץ:IFSGreatSeal.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל המדינה]]
[[קובץ:Irish Free State passport.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דרכון של מדינת אירלנד החופשית]]
שורה 46:
 
===התפתחות חוקתית===
מייקל קולינס תיאר את ההסכם האנגלו־אירי כ"חירות להשיג את החירות". למעשה ההסכם העניק למדינה את רוב הסמלים, הכוחות החוקיים והתפקידים של מדינה ריבונית, לרבות [[דמוקרטיה]] [[פרלמנט|פרלמנטרית]]רית, ממשלה, מוסדות שיפוטיים, ו[[חוקה]] כתובה שהיה בידי המדינה האירית החופשית לשנותה. על אלו היו מספר מגבלות:
* המלך האנגלי נותר ראשה הרשמי של המדינה.
* לממשלת בריטניה נותר תפקיד בקביעת המדיניות באירלנד. תפקיד המושל הכללי, נציגו של המלך, אשר קיבל את הוראותיו מן הממשלה הבריטית, הותיר לו זכות וטו על כל חקיקה אירית מקומית.
שורה 53:
כל זאת השתנה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. רפורמה ב[[חבר העמים הבריטי]] הביאה לכך שבשנת [[1927]] ויתר המלך על התואר "מלך באירלנד" לטובת התואר "מלך אירלנד" שפירושו הוא כי סמכויותיו הביצועיות אבדו, ולמעשה מדיניותו הוכתבה לא על ידי הממשלה בלונדון אלא על ידי ממשלתה של אירלנד (שינויים דומים חלו גם לגבי קנדה, אוסטרליה ו[[ניו זילנד]]). פיחות דומה חל גם במעמדו של המושל. למעשה, משנת [[1927]] לא הייתה לבריטניה כל יד בענייניה הפנימיים של המדינה האירית החופשית.
 
המדינה המשיכה בדרכה אל העצמאות כאשר החלה לקבל האמנתם של [[שגריר|שגרירים]]ים, דבר שלא נעשה על ידי אף דומיניון לפניהם. אירלנד רשמה את ההסכם האנגלו־אירי ב[[חבר הלאומים]] כמסמך בינלאומי רשמי, על אף התנגדותה של בריטניה שהתעקשה בכך שמדובר בעניין בריטי פנימי.
 
המדינה קיבלה את רשותו של המלך, שיהיו אלה אירים ש"ייעצו" לו כיצד להפעיל את סמכויותיו, ואכן עשתה כן בחתמה הסכם עצמאי עם [[פורטוגל]] בשנת [[1931]], והחלה להשתמש בחותמו של "מלך אירלנד" במקום חותמו של "מלך אנגליה" על פני מסמכים רשמיים. על פני החותם היה דיוקנו של המלך "ג'ורג' החמישי מלך אירלנד", וכן סמלה הרשמי של המדינה, הנבל, והמילים הגאליות Saorstát Éireann שפירושן "מדינת אירלנד החופשית". היה זה החותם העצמאי הראשון של מדינה כלשהי בחבר העמים הבריטי. אף רפובליקן אדוק כדה ואלירה היה חייב להודות כי המדובר בצעדים מרחיקי לכת בכיוון הרצוי לו.
שורה 66:
==ראו גם==
* [[היסטוריה של אירלנד - ממרד חג הפסחא עד החוזה האנגלו-אירי]]
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
[[קטגוריה: אירלנד: היסטוריה]]