כיוון תנועה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 16827662 של 79.181.22.153 (שיחה): היו באמת הרבה מדרכות בעת העתיקה
←‏היסטוריה: סדר והרחבה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 13:
ההתייחסות הראשונה המתועדת לכיווני תנועה הייתה ב-[[1756]], ב[[בריטניה]], והתייחסה לתנועה ב[[גשר לונדון]]. חוק הדרכים מ-[[1773]] הורה לרוכבי סוסים לנוע בצדו השמאלי של הגשר.
 
===צרפת===
בשלהי [[המאה ה-18]] עברו מדינות רבות, ובהן [[ארצות הברית]] לתנועה בצידן הימני של הדרכים. קיימות עדויות מ-[[1806]] כי בחלקים מסוימים בארצות הברית נהגו בימין הדרך, ובחלקים אחרים בצד שמאל. ב-[[1792]] בוצע המעבר הראשון מנהיגה בשמאל הדרך לנהיגה בימינה, בכביש המהיר [[פילדלפיה]]-[[לנקסטר (פנסילבניה)|לנקסטר]], ב-[[1804]] עברה מדינת [[ניו יורק]] לנהיגה ימנית, ו[[ניו ג'רזי]] הצטרפה אליה ב-[[1813]]. קיימת סברה שעל פיה [[נפולאון בונפרטה]] העביר את כיוון התנועה בכל השטחים שכבש באירופה אל צידה הימני של הדרך כדי שכיוון התנועה יהיה אחיד, וזאת במסגרת פעולותיו הרבות לקביעת יחידות מידה וסדרי ממשל וארגון אחידים באירופה.
קיימת סברה שעל פיה [[נפולאון בונפרטה]] העביר את כיוון התנועה בכל השטחים שכבש באירופה אל צידה הימני של הדרך כדי שכיוון התנועה יהיה אחיד, וזאת במסגרת פעולותיו הרבות לקביעת יחידות מידה וסדרי ממשל וארגון אחידים באירופה.
הסיבה שהוא בחר לקבוע את צד ימין ככיוון התנועה האחיד ולא את הצד השמאלי היתה מכיון שהיה איטר יד ולכן צד זה היה נוח לו יותר.
 
===ארה"ב===
בריטניה, שב{{ה|מאה ה-19}} ובתחילת [[המאה ה-20]] שלטה במדינות רבות, השפיעה על כיווני התנועה בהן, ועד ימינו רובן המוחלט של מדינות חבר העמים הבריטי מפעילות מערכות כבישים שמאליות. על מדינות אלו נמנות בין היתר [[הודו]], [[אוסטרליה]], [[דרום אפריקה]], [[בנגלדש]], [[סינגפור]] ומדינות אחרות. גם מדינות שאינן חברות בחבר העמים, או שפרשו ממנו, אך היו תחת השפעה בריטית בעבר, משתמשות בשיטה זו, כגון [[אירלנד]] ו[[פקיסטן]]. מנגד, ל[[יפן]] אין כל קשר לבריטניה, יחד עם זאת היא בין המדינות הבולטות שהתנועה בהן שמאלית.
בשלהי [[המאה ה-18]] עברו מדינות רבות, ובהן [[ארצות הברית]] לתנועה בצידן הימני של הדרכים. קיימות עדויות מ-[[1806]] כי בחלקים מסוימים בארצות הברית נהגו בימין הדרך, ובחלקים אחרים בצד שמאל. ב-[[1792]] בוצע המעבר הראשון מנהיגה בשמאל הדרך לנהיגה בימינה, בכביש המהיר [[פילדלפיה]]-[[לנקסטר (פנסילבניה)|לנקסטר]], ב-[[1804]] עברה מדינת [[ניו יורק]] לנהיגה ימנית, ו[[ניו ג'רזי]] הצטרפה אליה ב-[[1813]]. קיימת סברה שעל פיה [[נפולאון בונפרטה]] העביר את כיוון התנועה בכל השטחים שכבש באירופה אל צידה הימני של הדרך כדי שכיוון התנועה יהיה אחיד, וזאת במסגרת פעולותיו הרבות לקביעת יחידות מידה וסדרי ממשל וארגון אחידים באירופה.
 
=== קנדה===
ב[[קנדה]], שנותרה חברה בחבר העמים הבריטי, הושפע כיוון הנהיגה מהשליטה ה[[צרפת]]ית עד [[1763]]. הצרפתים נהגו בימין הדרך באזור [[קוויבק]], והבריטים לא שינו נוהג זה. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] עברו רוב פרובינציות (מחוזות) קנדה לנהיגה בימין, והאחרונה בהן הייתה [[ניופאונדלנד ולברדור|ניופאונדלנד]] בשנת [[1949]].
 
===שבדיה===
ב[[שבדיה]] הוחלף כיוון הנהיגה ב[[יום ה-H]]{{כ}} - [[3 בספטמבר]] [[1967]], מנהיגה בצד שמאל לנהיגה בצד ימין.
 
===מדינות אחרות===
בריטניה, שב{{ה|מאה ה-19}} ובתחילת [[המאה ה-20]] שלטה במדינות רבות, השפיעה על כיווני התנועה בהן, ועד ימינו רובן המוחלט של מדינות חבר העמים הבריטי מפעילות מערכות כבישים שמאליות. על מדינות אלו נמנות בין היתר [[הודו]], [[אוסטרליה]], [[דרום אפריקה]], [[בנגלדש]], [[סינגפור]] ומדינות אחרות. גם מדינות שאינן חברות בחבר העמים, או שפרשו ממנו, אך היו תחת השפעה בריטית בעבר, משתמשות בשיטה זו, כגון [[אירלנד]] ו[[פקיסטן]]. מנגד, ל[[יפן]] אין כל קשר לבריטניה, יחד עם זאת היא בין המדינות הבולטות שהתנועה בהן שמאלית.
 
בעוד רוב המדינות ששינו את כיוון התנועה, עברו לנסיעה בצד ימין, קיים תיעוד לגבי שני מקרים בלבד בהם נעשה מעבר לצד שמאל. [[אוקינאווה]], שהוחזרה ליפן לאחר שהייתה בשליטת האמריקאים מאז תום מלחמת העולם השנייה, שינתה את כיוון התנועה מימין לשמאל ב-[[30 ביולי]] [[1978]] על מנת ליצור אחידות כלל ארצית. [[סמואה]] שב{{ה|אוקיינוס השקט}} העבירה את כיוון התנועה מימין לשמאל ב[[ספטמבר]] [[2009]] מטעמים כלכליים, שכן זהו כיוון התנועה בכבישי שכנותיה הגדולות, וההידמות לשכנות תאפשר להוזיל את יבוא המכוניות המשומשות{{הערה|1={{ynet||"הנהגים מתבקשים לעבור לנתיב השמאלי"|3773320|7 בספטמבר 2009|}}}}.