מפעל נשר רמלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביקורת: הוספה לכותרת תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הוספתי פירוט על כבשנים היבשים אשר בשימוש מאז שנות ה-90. + תיקונים שונים לפי צורך |
||
שורה 20:
=== תהליך בחירת האתר סמוך לעיר רמלה ===
בעצתו וחסותו של [[שלום פריבס]], אחד משני המנהלים של מפעל 'נשר' חיפה באותה תקופה, יצאה משלחת בליווי מספר מהנדסים, [[גאולוג|גאולוגים]] ואנשי ניהול ממפעל 'נשר' חיפה לאתר המיועד בקרבת העיר רמלה. שלום פירבס בחר לבחון את האתר מכיוון שהכיר את העיר רמלה במשך 10 שנים, במהלך שנים אלו, בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], נזקקו [[בעלות הברית]] שחנו בארץ לכמויות גדולות של [[סיד]] ועל פירבס הוטל לבצע סקר על תעשיות הסיד. כך היה ברשותו של פירבס מידע מוקדם על האתר.
לאחר בדיקות המהנדסים והגאולוגים בשטח, בדיווח שהעביר להנהלת נשר, הדגיש פריבס את קרבתו של האתר לחומרי הגלם ואת מיקומו במרכז הארץ, על צומת הדרכים בין [[ירושלים]], [[תל אביב]] ויישובי הדרום. כמו כן את היותו מקושר בכבישים ובפסי רכבת אל מרכזי הצריכה של הצמנט. הבדיקות הגאולוגיות אישרו כי האזור משופע ב[[אבן גיר]] ובשטחי [[חרסית|חרסית.]] מכיוון שאבן גיר וחרסית מהווים את חומרי הגלם העיקריים בתהליך ייצור הצמנט - הממצאים שיכנעו את הנהלת 'נשר' להקים את המפעל החדש ברמלה.
שורה 27:
לאחר אישור התוכניות, באוגוסט 1950, טסו מנהלי 'נשר', משה עפר ומריאן בלך ללונדון והזמינו [[כבשן]] סובב בעל כושר ייצור של 160,000 טון [[קלינקר]] (המרכיב העיקרי בצמנט) מהחברה ה[[דנמרק|דנית]] 'פ.ל. סמידט' עבור המפעל החדש.
הכבשן היה דומה לכבשן שהיה באותה העת בחיפה - "כבשן רטוב". סך כל ההשקעות במפעל ברמלה הסתכמו ב־6.6 מיליון [[לירה ישראלית|ל"י]].
באותה תקופה הייתה העיר רמלה שרויה ב[[אבטלה]] גבוהה, כך שהקמת המפעל, בסמוך לעיר רמלה, הייתה בשורה נפלאה לתושבי העיר. [[לשכת העבודה]] ברמלה הפנתה כ־300 עובדים לצורך ההקמה. בהמשך הועסקו כ־180 לטובת תפעול, אחזקה ומנהלה. בנוסף לעובדי המפעל, מפעל 'נשר' רמלה סיפק תעסוקה גם לספקי שירות אחרים שלא הועסקו ישירות על ידי המפעל. כך שהתפתחות של מפעל 'נשר' רמלה היה שזור בהתפתחות וקידומה של העיר רמלה. רוב הפועלים והפקידים בתחילת דרכו של המפעל היו עולים חדשים.
שורה 34:
הקמת מפעל 'נשר' ברמלה הסתיימה ביולי 1953 והחלה גריסת האבן. באוגוסט 1953 הופעל הכבשן הראשון וב־14 בספטמבר 1953 כבר סופקו שקי המלט הראשונים.
==== לקראת שנת 2000 - הקמת הכבשנים יבשים ====
כבר ב1985, הנהלת החברה תכננה להקים כבשן חדש על מנת לשפר את היעילות.
ב"שיטה היבשה" טוחנים ומייבשים את חומרי הגלם, ואחר כך מעבירים אותם לשריפה בכבשן, ללא שימוש במים. יתרונה הגדול של השיטה הוא חיסכון רב באנרגיה, כמחצית בלבד מה"שיטה הרטובה".
===== הקמת קו יבש 1 =====
המיתון שפקד את המשק הישראלי באמצע שנות ה-80 הקפיא את תוכניות ההקמה של הקו היבש (כבשן יבש + תוספותיו). אבן הפינה להקמת הקו היבש הראשון ב'נשר' רמלה הונחה, ב-22 באוקטובר 1992. בשנת ב-20 בספטמבר 1995, בטקס רב רושם, נחנך הכבשן הראשון. הטקס נערך המעמד ראש הממשלה ושר הביטחון דאז - [[יצחק רבין]] ז"ל. רבין כיבד את נשר גם בטקס הנחת אבן הפינה שלוש שנים קודם לכן.
===== הקמת קו יבש 2 =====
בעקבות ההצלחה של כבשן הראשון ולמרות ההאטה במשק באמצע שנות ה-90, הנהלת 'נשר' החליטה על מעבר לייצור בכבשנים יבשים בלבד. מסיבות עיקריות של התייעלות אנרגטית והמענה לפוטנציאל גדילה של המשק. הוחלט על הקמת קו יבש 2. ב-10 באוגוסט 1997 הונחה אבן הפינה, במעמד ראש הממשלה דאז [[בנימין נתניהו]], ב-19 לאוגוסט 1999 התחילה הרצת הקו היבש ה-2.
== תהליך הייצור ==
שורה 66 ⟵ 77:
מ'טחנות הגלם' או מ'סילוסי הגלם' החומר עובר בדרכו לכבשן דרך ה'מחמם מוקדם' אשר נקרא גם 'מגדל ציקלונים'. גובהם של 2 מגדלי הציקלונים (אחד עבור כל כבשן)כ-130 מטר. מגדלי הציקלונים הם למעשה המתקנים הגבוהים ביותר במפעל.
התערובת לכבשן עולה לרום
תפקיד הציקלונים - ניצול החום השיוורי של הגזים, הפרדת גז-מוצק וחימום מוקדם של חומר הגלם הטחון.
שורה 79 ⟵ 90:
==== תהליך ייצור הקלינקר ====
החומר החם שמתקבל מוזן מתחתית ה'מחמם המוקדם' אל הכבשן הסובב לצורך השלמת התגובה הכימית-מינרולוגית
הכבשן הסובב נוטה בזווית של כ-3 מעלות ליחס לאופק וסובב בקצב אופייני של 3 סל"ד. אורכו כ-70 מטר וקוטרו הפנימי כ-5 מטר. מעטפת הכבשן עשויה פלדה ופנים הכבשן מצופה לבנים חסיני אש. בתנאים אלו, שוהה חומר הגלם בכבשן כ-25 דקות ומשלים את תגובות הסינתור ליצירת הקלינקר.
| |||