הנס החכם – הבדלי גרסאות

'''הַנְס החכם''' (ב[[גרמנית]]: '''Der kluge Hans''') היה [[סוס]] שחי ב[[האימפריה הגרמנית|גרמניה]] בסוף [[המאה ה-19]] והתפרסם ב"יכולתו האינטלקטואלית" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות [[אריתמטיקה|אריתמטיות]]. בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן (Von Ostan), אימן אותו להקיש בפרסתו בתגובה לשאלות שהתשובה עליהן הייתה מספר, ומספר ההקשות אותן הקיש הנס היה התשובה המבוקשת.

ה[[פילוסוף]]-[[פסיכולוג]] [[קארל שטומף]] (Carl Stumpf) כינס ועדה של 13 מדענים בולטים על מנת לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס. לאחר שהסוס הצליח בבדיקות המדוקדקות שערכה הוועדה, הועברה הבדיקה ל[[פסיכולוג]] [[אוסקר פונגסט]] (Oskar Pfungst). פונגסט הוכיח כי למעשה הנס לא ניחן בכישרון מתמטי, אלא הגיב לסימנים לא-רצוניים בשפת הגוף של השואל, שהשואל כלל לא היה מודע להם. תוצאות המחקר פורסמו לראשונה ב-[[1907]], והתופעה שהתגלתה זכתה מאז לכינוי '''אפקט הנס החכם'''.

*ניתן, לכאורה, לפתור את הבעיה על ידי ביצוע הניסוי כאשר בעל החיים מבודד, ללא קשר בינו לבין החוקר, אולם לבידוד יש חסרונות מהותיים, היות שבחלק מהתופעות המעניינות ביותר ניתן לצפות רק בסיטואציה "חברתית", ולפעמים על מנת לאמן את בעל החיים ולהדגים את יכולתו יש לבנות קשר בינו לבין מאמנו/החוקר. דוגמאות בולטות לבעיה ניתן לראות במחקרה של אירן פפרברג (Irene Pepperberg), שנערך על [[תוכי|תוכים]]ם, ובמחקרם המפורסם של בני הזוג [[אלן וביאטריס גרדנר]] (Gardner) על ה[[שימפנזה]] [[ניסויים בלשניים בקופי אדם#ואשו|ואשו]] (ראו גם [[אינטליגנציה בבעלי חיים]]).

* {{nrg|בילי פרנקל|אפקט הנס החכם|594/442|13 ביוני 2007||1|1}}