ג'ק מרשל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 62:
מרשל היה אחד התומכים המובילים בהשארתו של עונש המוות על רצח. הלייבור, בהנהגתו של ארנולד נורדמאייר, תמכה בביטול עונש המוות וב-[[1961]], חצו עשרה מחברי הפרלמנט מטעם המפלגה הלאומית, כולל [[רוב מולדן]] וראלף האנן, את הקווים והצביעו עם הלייבור בעד ביטול עונש המוות.
 
בהדרגה החל מרשל להיות שקוע יתר על המידה בעבודתו והוליאוק העביר לו יותר ויותר תחומי אחריות. הוא היה גם נתון תחת לחץ רב עקב העימותים המתמשכים עם הלייבור. מערכת היחסים של מרשל עם רוב מלדןמולדון, שר האוצר, החלו להיות יותר ויותר מתוחים, כשמרשל התרעם על גישתו הפתוחה של מולדןמולדון במשא ומתן עם ארגוני העובדים. מרשל היה גם אחראי על הקמתו של התאגיד לפיצויי נפגעים בתאונות, צעד שהוא ראה בו את אחד מהישגיו הגדולים ביותר.
 
==ראש ממשלת ניו זילנד==
ב-[[2 בפברואר]] [[1972]], פרש הוליאוק מתפקידו כמנהיג המפלגה הלאומית וכראש הממשלה. מרשל התמודד על מנהיגות המפלגה מול רוב מולדן וזכה. מולדן היה לסגן ראש הממשלה. מרשל היה להוט לבצע צעדי ארגון מחדש של הממשלה, בהאמינו שהיא קפאה על שמריה. יחד עם זאת, הציבור עייף כבר מהתקופה הארוכה בה החזיקה המפלגה הלאומית בשלטון ולא הסתפק ברפורמות של מרשל. בבחירות שהתקיימו בנובמבר [[1972]] ניצחה הלייבור בהנהגתו של [[נורמן קירק]]. מרשל היה למנהיג האופוזיציה.