5,562
עריכות
מ (שוחזר מעריכות של 79.176.98.173 (שיחה) לעריכה האחרונה של YoavR) |
|||
[[קובץ:חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית.png|שמאל|ממוזער|250px|גבולות הפלכים והמחוזות של חלקה האירופאי של האימפריה הרוסית,[[1917]]]]
[[תמונה:Jewish_dress_in_Poland_17th_and_18th_century.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים פולנים בלבוש טיפוסי - המאה ה-17 (למעלה), המאה ה-18 (למטה)]]
לביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' שתי משמעויות. המשמעות הראשונה, חופפת לתחומיה הפוליטיים הנוכחיים של מדינות [[מזרח אירופה]]. המשמעות השנייה איננה חופפת את תחומיה הפוליטיים של מזרח אירופה, והיא מציינת בעיקר את הקיבוציים היהודיים ברוסיה ובפולין. הביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' או '''יהדות המזרח''' ([[גרמנית]]: '''Ostjuden''', היגוי: '''[[אוסטיודן]]''') נולד ב{{ה|מאה ה-19}} באימפריה הגרמנית
בראשית [[המאה ה-20]] חיו במזרח אירופה למעלה מ-6 מיליון [[יהודים]]. היהודים היו מאורגנים בקהילות גדולות וקטנות, החל מערים גדולות כגון [[ורשה]], שאוכלוסייתה מנתה כ-300 אלף יהודים, וכלה בעיירות קטנות שמנו עשרות או מאות יהודים.
היהודים עסקו בסחר חוץ ובמלאכות שונות, כגון חייטות, אריגה, עיבוד עורות ואף חקלאות. פעילותם הכלכלית של יהודי מזרח אירופה הייתה שונה מזו של יהודי מרכז ומערב אירופה. במזרח אירופה פתחו היהודים סוגי התמחויות, במסחר, בחכירות ובמלאכה, שכמעט ולא התקיימו במערב אירופה. כמו כן, הייתה ליהודים מעורבות רבה בתחומים כלכליים, שיהודים במרכז ומערב אירופה לא עסקו בהם כלל.
עד [[גזרות ת"ח ת"ט]] במחצית [[המאה ה-17]], חיו יהודי מזרח אירופה בסביבה יחסית נוחה
{{ציטוט|תוכן=אפשר שאין בעולם ארץ חוץ מפולין, שחירות הדת ושנאת הדת מצויות שם במידה אחת שווה כל כך. היהודים רשאים לקיים שם את מצוות דתם מתוך חירות גמורה ואף נתייחדו להם כל זכויות האזרחים האחרות, ולא עוד אלא שיש להם אפילו בתי דיני משלהם. וכנגד זה אתה מוצא, ששנאת הדת היא גדולה שם כל כך, שהשם 'יהודי' תועבה הוא.|מרכאות=כן}}
===גליציה===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות גליציה}}
קיבוץ יהודי גדול נוסף במזרח אירופה הייתה [[גליציה]],
היהודים בגליציה היו ידועים באדיקותם הדתית, ונאבקו קשות ב[[תנועת ההשכלה
בשנת [[1867]] זכו היהודים בגליציה לשוויון זכויות מלא, ובכך היו הראשונים מבין יהודי מזרח אירופה שזכו ל[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]]
==ראו גם==
*[[ועד ארבע הארצות]]
*[[שטעטל]]
==לקריאה נוספת==
* [[ישראל גוטמן]], [[ישראל ברטל]], '''קיום ושבר: יהודי פולין לדורותיהם''', א-ב, ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ז 1997-תשס"א 2001.
|