פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
[[קובץ:חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית.png|שמאל|ממוזער|250px|גבולות הפלכים והמחוזות של חלקה האירופאי של האימפריה הרוסית,[[1917]]]]
[[תמונה:Jewish_dress_in_Poland_17th_and_18th_century.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים פולנים בלבוש טיפוסי - המאה ה-17 (למעלה), המאה ה-18 (למטה)]]
לביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' שתי משמעויות. המשמעות הראשונה, חופפת לתחומיה הפוליטיים הנוכחיים של מדינות [[מזרח אירופה]]. המשמעות השנייה איננה חופפת את תחומיה הפוליטיים של מזרח אירופה, והיא מציינת בעיקר את הקיבוציים היהודיים ברוסיה ובפולין. הביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' או '''יהדות המזרח''' ([[גרמנית]]: '''Ostjuden''', היגוי: '''[[אוסטיודן]]''') נולד ב{{ה|מאה ה-19}} באימפריה הגרמנית ובאימפריהובמחוזות המערביים של האימפריה האוסטרו-הונגרית, מתוך רצון לבדל את יהודיהיהודים גרמניההמשתלבים ואוסטריהשל מיהודיםמרכז שממזרחאירופה להםמאלה באימפריותבמזרח. ערך זה עוסק במשמעות השנייה של המושג יהדות מזרח אירופה, היינו באותו קיבוץ יהודי, שחי בבשטחי [[פולין]], [[אוקראינה]], [[בלארוס]], [[לטביה]], [[ליטא]], [[אסטוניה]] ו[[רוסיה]] המודרניות.
 
בראשית [[המאה ה-20]] חיו במזרח אירופה למעלה מ-6 מיליון [[יהודים]]. היהודים היו מאורגנים בקהילות גדולות וקטנות, החל מערים גדולות כגון [[ורשה]], שאוכלוסייתה מנתה כ-300 אלף יהודים, וכלה בעיירות קטנות שמנו עשרות או מאות יהודים.
היהודים עסקו בסחר חוץ ובמלאכות שונות, כגון חייטות, אריגה, עיבוד עורות ואף חקלאות. פעילותם הכלכלית של יהודי מזרח אירופה הייתה שונה מזו של יהודי מרכז ומערב אירופה. במזרח אירופה פתחו היהודים סוגי התמחויות, במסחר, בחכירות ובמלאכה, שכמעט ולא התקיימו במערב אירופה. כמו כן, הייתה ליהודים מעורבות רבה בתחומים כלכליים, שיהודים במרכז ומערב אירופה לא עסקו בהם כלל.
 
עד [[גזרות ת"ח ת"ט]] במחצית [[המאה ה-17]], חיו יהודי מזרח אירופה בסביבה יחסית נוחה , שאיפשרה את שגשוגם. היהודים נהנו, על פי רוב, מחופש כלכלי אישי ודתי נרחב. כך, למשל, גירושים, עיקול רכוש יהודי וביטלושמיטת חובות כספיים, שהיו שכיחים במערב אירופה, כמעט ולא התקיימו במזרחה. למרות הזכויותזכויות הליברליותהיתר היו גם גילויי שנאה כלפי יהודים. שניות זו מתוארת אצל חכם יהודי בשם שלמה מימון:
{{ציטוט|תוכן=אפשר שאין בעולם ארץ חוץ מפולין, שחירות הדת ושנאת הדת מצויות שם במידה אחת שווה כל כך. היהודים רשאים לקיים שם את מצוות דתם מתוך חירות גמורה ואף נתייחדו להם כל זכויות האזרחים האחרות, ולא עוד אלא שיש להם אפילו בתי דיני משלהם. וכנגד זה אתה מוצא, ששנאת הדת היא גדולה שם כל כך, שהשם 'יהודי' תועבה הוא.|מרכאות=כן}}
 
===גליציה===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות גליציה}}
קיבוץ יהודי גדול נוסף במזרח אירופה הייתה [[גליציה]], ישותאותו גיאו-פוליטיתשטח אשרשנמסר הייתה מורכבת מפולנים ואוקראינים, שלאחרלאוסטריה ב[[חלוקת פולין עברה לשליטת [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. לקראת סוף [[המאה ה-19]] ניסה ה[[קיסר (תואר)|קיסר]]הקיסר [[פרנץ יוזף]] [[התבוללות|לבולל]]לתרבת (אקולטורציה) את היהודים וזאת על ידי הפצתהקמת רשת של בתי-ספר ההשכלהללימודים בתוכםכלליים. היו יהודים שתמכו במטרה זו, אך רוב היהודים התנגדו לכך. התנגדות נוספת נוצרה עם הניסיון להושיב את היהודים על האדמה.
 
היהודים בגליציה היו ידועים באדיקותם הדתית, ונאבקו קשות ב[[תנועת ההשכלה|השכלה]] ה[[חילוניות|חילונית]]. כמו כן, התנהל ממאבקעימות קשה בגליציהחריף בין תומכי ה[[חסידות]] לבין "ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]]" לה. מאבקהחסידות זהיצאה הסתיים בניצחון תומכי החסידותמנצחת, והיא הייתהוהייתה לתנועה השלטת בין יהודי גליציה.
 
בשנת [[1867]] זכו היהודים בגליציה לשוויון זכויות מלא, ובכך היו הראשונים מבין יהודי מזרח אירופה שזכו ל[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] זו. [[התנועה הציונית]] פרחה בגליציה וממנה יצאו כמה מעוזריו של [[הרצל]]. במהלך [[המאה ה-19]] ותחילת המאה ה-20 שלפני [[מלחמת העולם הראשונה]] שגשגה הקהילה היהודית בגליציה מאוד ונכתבו מספר רב של ספרים ושירים, פעלו בה מספר גדולי [[תורה]] ובה צמחה גם ה[[ציונות]] ותרבות ה[[יידיש]]. בראשית [[המאה ה-20]] הגיע מספר היהודים ליותר מ-800,000 נפש.
 
==ראו גם==
*[[ועד ארבע הארצות]]
*[[שטעטל]]
 
*[[ספרות יידיש]]
*[[פוגרום]]
*[[השואה]]
*[[סטרוסטה (יהודים)]]
==לקריאה נוספת==
* [[ישראל גוטמן]], [[ישראל ברטל]], '''קיום ושבר: יהודי פולין לדורותיהם''', א-ב, ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ז 1997-תשס"א 2001. ‬