צופית בוהקת – הבדלי גרסאות

ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] הייתה הצופית ציפור נדירה ביותר בארץ, שכנה בעיקר ב[[נווה מדבר|נאות מדבר]] והייתה מוכרת מראייה רק לחוקרים מועטים. היא נקראה אז "יונק הדבש", שם שניתן לה ככל הנראה על ידי החוקר [[ישראל אהרוני (זואולוג)|ישראל אהרוני]]. בשנות ה-50 החלו זאולוגים כגון [[מקס בודנהיימר]] להשתמש בשם "צופית ארץ ישראלית" {{הערה|למשל בסיפרו "הנרי בייקר טריסטראם אבי הזואולוגיה של ארץ-ישראל" משנת 1957 בהוצאת הקיבות המאוחד}}. ב-[[1958]] שונה השם רשמית לצופית על ידי ועדת שמות מיוחדת שהוקמה כדי לשים סדר בשפה ולתת שמות מעשיים ל[[צמח]]ים ו[[בעלי חיים]] שונים שלא היה להם שם מוסכם. שמה של הצופית שונה, ראשית משום שבצמח צוף, ולא דבש. שנית, היא אינה יונקת את הצוף אלא מלקקת אותו מתוך הפרחים וכן משום שחלק ניכר ממזונה הוא בכלל חרקים. זאת לעומת הקולבירי, המשתמש גם הוא ב[[לשון (איבר)|לשון]] לצורך שאיבת צוף מהפרחים, אולם הוא מגלגל את הלשון לכלי יניקה ולכן כנראה נשאר "יונק".

 

 

== מגמות תפוצה==