צופית בוהקת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 31:
לעתים קרובות מתרחש בלבול בין הצופיות לבין ה[[קוליבריים]], אולם מדובר בשתי משפחות שונות מבחינה [[טקסונומיה|טקסונומית]]; בעוד הצופיות הן משפחה בסדרת [[ציפורי השיר]] והן נפוצות ביבשת [[אפריקה]] וגם ב[[ישראל]], הקוליבריים הם משפחה בסדרת ה[[סיסאים]], והם נפוצים ביבשת [[אמריקה]] בלבד. בלבול זה מתרחש בגלל מאפיינים פיזיים ואקולוגיים דומים של שתי הציפורים: גודלן הזעיר, צבעיהן המרהיבים ומקורן הארוך והמעוקל, וכן התזונה המבוססת בעיקרה על [[צוף]] פרחים. תופעה זו, של קיום שני [[טקסון|טקסונים]] שאינם קשורים זה לזה, אך הם בעלי מאפיינים מורפולוגיים דומים, וממלאים תפקידים מקבילים במערכת האקולוגית, מכונה [[אבולוציה מתכנסת]].
 
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] הייתה הצופית ציפור נדירה ביותר בארץ, שכנה בעיקר ב[[נווה מדבר|נאות מדבר]] והייתה מוכרת מראייה רק לחוקרים מועטים. היא נקראה אז "יונק הדבש", שם שניתן לה ככל הנראה על ידי החוקר [[ישראל אהרוני (זואולוג)|ישראל אהרוני]]. בשנות ה-50 החלו זאולוגים כגון [[מקס בודנהיימר]] להשתמש בשם "צופית ארץ ישראלית" {{הערה|למשל בסיפרובספר "הנרי בייקר טריסטראם אבי הזואולוגיה של ארץ-ישראל" משנת 1957 בהוצאת הקיבות המאוחד}}. ב-[[1958]] שונה השם רשמית לצופית על ידי ועדת שמות מיוחדת שהוקמה כדי לשים סדר בשפה ולתת שמות מעשיים ל[[צמח]]ים ו[[בעלי חיים]] שונים שלא היה להם שם מוסכם. שמה של הצופית שונה, ראשית משום שבצמח צוף, ולא דבש. שנית, היא אינה יונקת את הצוף אלא מלקקת אותו מתוך הפרחים וכן משום שחלק ניכר ממזונה הוא בכלל חרקים. זאת לעומת הקולבירי, המשתמש גם הוא ב[[לשון (איבר)|לשון]] לצורך שאיבת צוף מהפרחים, אולם הוא מגלגל את הלשון לכלי יניקה ולכן כנראה נשאר "יונק".
 
השם העממי של הצופית הבוהקת בלועזית לרוב מרמז על מוצאה בארץ ישראל, בגרמנית הצופית מכונה ( Jerichonektarvogel ) צופית יפו, בצרפתית ( Souimanga de Palestine ), ספרדית ( Suimanga Palestino ) ואנגלית ( Palestine Sunbird ) צופית פלסטינית.