חיים דב פרידברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 22:
כשנה לאחר התפרקות השותפות, בשנת [[1911]], עזב פרידברג את פרנקפורט ואת עסקי הספרים ועבר ל[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], שם החל לעסוק במסחר יהלומים. בשעותיו הפנויות,{{הערה|אם כי נאמר עליו, בדרך של חיבה והערכה, ש"עשה את מלאכתו טפל ואת תורתו עיקר" ({{תדהר|5|2269}}).}} המשיך בעבודת המחקר בביבליוגרפיה עברית ומחקר על משפחות רבנים מפורסמים, ופרסם מאמרים רבים בנושאים אלה, בגרמנית ובעברית.{{הערה|הברמן, עמ' 61; קרסל, עמ' 117 - 118; {{תדהר|5|2269}}.}}
 
מתחילת שנות השלושים הוציא לאור מספר ספרים על בתי דפוס עבריים באירופה: בשנת [[1932]] יצא לאור באנטוורפן ספרו '''תולדות הדפוס העברי בפולנייא'''. בפתח הדבר למהדורה השנייה לספר, שיצא לאור בתל אביב, תש"י, הוא כתב כי מסר את המהדורה הנוכחית לדפוס לה"ר ישראל חיים ווינברגר ב[[בילגוריי]] שבפולין, אולם לא הצליח להשיג חזרה את האמהות לטפסים כי בינתיים כבשו הנאצים את פולין והמדפיס נעלם.{{הערה|1=תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 8.}} בשנת [[1934]] יצא לאור, באנטוורפן, הספר: '''תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה, אספמיה - פורטוגאל, תוגרמה וארצות הקדם'''. שנה אחר כך, בשנת [[1935]], יצא לאור '''תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה התיכונה''', ובשנת [[1937]], '''תולדות הדפוס העברי, בערים האלה שבאירופה'''.
מתחילת שנות השלושים הוציא לאור מספר ספרים על בתי דפוס עבריים באירופה:
בשנת [[1932]] יצא לאור באנטוורפן ספרו '''תולדות הדפוס העברי בפולנייא'''. בפתח הדבר למהדורה השנייה לספר, שיצא לאור בתל אביב, תש"י, הוא כתב כי מסר את המהדורה הנוכחית לדפוס לה"ר ישראל חיים ווינברגר ב[[בילגוריי]] שבפולין, אולם לא הצליח להשיג חזרה את האמהות לטפסים כי בינתיים כבשו הנאצים את פולין והמדפיס נעלם.{{הערה|1=תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 8.}} בשנת [[1934]] יצא לאור, באנטוורפן, הספר: '''תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה, אספמיה - פורטוגאל, תוגרמה וארצות הקדם'''. שנה אחר כך, בשנת [[1935]], יצא לאור '''תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה התיכונה''', ובשנת [[1937]], '''תולדות הדפוס העברי, בערים האלה שבאירופה'''.
 
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר כבשו הנאצים את בלגיה בשנת [[1940]], מיהר להמלט מאנטוורפן ל[[טולוז]] שב[[צרפת]].{{הערה|1=תולדות הדפוס העברי בפולניה, בפתח הדבר למהדורה השנייה של הספר, עמ' 8.}} עם זאת, בנו יהודה לייב ובתו לאה, עם בעלה ושתי בנותיה, נרצחו על ידי הנאצים.{{הערה|שם=תדהר, 2269}}
שורה 33 ⟵ 32:
==בית עקד ספרים==
[[קובץ:Bet eked sefarim.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שער הספר בית עקד ספרים]]
ספרו המפורסם ביותר של פרידברג הינו '''בית עקד ספרים -''' לקסיקון ביבליוגרפי לספרות העברית. מדובר במפעל ענקים של אדם יחיד וכמעט ללא סיוע של אחרים{{הערה|1=בשער הספר בעברית נרשם: יצא לאור בסיוע ברוך פרידברג. [[משרד החינוך והתרבות]], ביוזמת שר החינוך [[דוד רמז]], תמך בהוצאת המהדורה השנייה. [[ישראל טופורובסקי]] הגיה את גליונות הדפוס וא. בר-יודא הדפיס את הספר; בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.}}, ועל אף שלא היה חף מטעויות, השפעתו הייתה עצומה. כבר בשנת [[תרצ"ב]] הוכרה חשיבותו על ידי [[קלוזנר]]{{הערה|1=במאמרו בעיתון [[העולם (שבועון)|העולם]], מספר 50.}}, ומאז ועד לסוף המאה ה-20, לא היה פרסום ביבליוגרפי שלא הזכיר אותו, נסמך עליו{{הערה|1=ראו למשל סדרת מאמריו של [[ראובן מרגליות]], "[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי#ציונים ביבליוגרפיים|ציונים ביבליוגרפיים]]", שהופיעו ב[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]], ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], בכרכים הבאים: כרך א', תשי"ט-1958 (בעמ' 414 - 472); כרך ב', תש"ך-1960 (בעמ' 331 - 357); וכרך ד', תשכ"ו-1966 (בעמ' 493 - 507).}}, או לחלופין חלק עליו, תיקן אותו או הוסיף עליו מהדורות שלא רשם. הספר הפך לספר חובה בכל ספרייה בעולם, בעלת מדור ספרים עבריים, ונחשב לתנ"ך של הספרנים, הביבליופילים ואספני הספרים וכל בית מכירות של ספרים עבריים. בחלק מהקטלוגים של בתי המכירות הפומביות נהוג היה לציין את מספרו של הספר ב'''בית עקד ספרים''', ואם לא הופיע בספר, לציין כי הוא איננו רשום בו (דבר שהיה מעלה את ערכו ומחירו של הספר המוצע למכירה).
 
את המהדורה הראשונה הוא הוציא לאור באנטוורפן, בשני כרכים, בשנים 1928 ו-1931 (844 עמודים). מהדורה זו מכילה רשימה ביבליוגרפית של רוב הספרים שנדפסו באותיות עבריות ומהדורותיהם, החל משנת רל"ד ועד תרצ"א. מהדורה שנייה מתוקנת, בת ארבעה כרכים, יצאה לאור בין השנים תשי"א-תשט"ז וכללה ספרים עד שנת תש"י. בשנות הששים יצאה מהדורת צילום מוקטנת של הספר, וכן בשנים 1970-1971.
בהשפעתו, יצא בשנות השבעים הספר: '''בית עקד הספרים החדש''', תש"י-תשל"ו, בעריכת מ. מוריה (משה פלר).
 
הספר מכיל רשימות של רוב הספרים שנדפסו באותיות עבריות ומהדורותיהם, החל משנת רל"ד ועד תרצ"א. פרידברג הסתמך בעיקר על ספרו המפורסם של [[יצחק אייזיק בן יעקב]], '''אוצר הספרים''' (נדפס לראשונה בווילנא, תר"מ-1880), המכיל רשימות של 17,000 ספרים בדפוס ובכתב יד. מלבד ספרו של בן יעקב, ציין פרידברג כי הסתמך על כל ספרי הביבליוגרפיה שקדמו לו, "כי מן הנמנע הוא לאיש אחד לראות במו עיניו כל הספרים העבריים המפוזרים ומפורדים בכל ארצות תבל".{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.}} המהדורה השנייה של הספר המשיכה את רשימות הספרים ומהדורותיהם עד שנת תש"י וכללה הוספות ותיקונים למהדורה הראשונה. לפי עדות המחבר כללה המהדורה הראשונה כעשרים וחמישה אלף ספרים והמהדורה השנייה כחמישים אלף. יחד עם זאת, במהדורה השנייה לא נכללה כל הספרות המודרנית שהתפרסמה ברבעון הביבליוגרפי של [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], [[קריית ספר (כתב עת)|קריית ספר]], וכן נעשה רישום חלקי בלבד של ספרי הלימוד והחנוך שנדפסו בארצות הברית, שנרשמו כבר על ידי [[אליעזר רפאל מלאכי]], בספר היובל.{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.}}
את המהדורה הראשונה הוא הוציא לאור באנטוורפן, בשני כרכים, בשנים 1928 ו- 1931 (844 עמודים). מהדורה שנייה מתוקנת, בת ארבעה כרכים, יצאה לאור בין השנים תשי"א-תשט"ז. בשנות הששים יצאה מהדורת צילום מוקטנת של הספר, וכן בשנים 1970 ו- 1971. בשנים האחרונות עם פרסום ספרו של [[ישעיהו וינוגרד]] ('''אוצר הספר העברי''', רשימת הספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס העברי בשנת רכ"ט (1469) עד שנת תרכ"ג (1863), ירושלים, תשנ"ד-1993 - תשנ"ה-1995), מִחשוב הספריות הגדולות בעולם והעלאת רוב הנתונים הקיימים על הספר העברי, מראשיתו ועד היום, לאינטרנט (במסגרת [[מפעל הביבליוגרפיה העברית]]), נתעמטה חשיבותו. יחד עם זאת, הוא עדיין מוצב בגאון על מדפי ספרנים ובעלי חנויות ספרים רבים ואף ממשיך להיות מוצע למכירה בחנויות לספרי יד שנייה.
 
הספר מכיל רשימות של רוב הספרים שנדפסו באותיות עבריות ומהדורותיהם, החל משנת רל"ד ועד תרצ"א. פרידברג הסתמך בעיקר על ספרו המפורסם של [[יצחק אייזיק בן יעקב]], '''אוצר הספרים''' (נדפס לראשונה בווילנא, תר"מ-1880), המכיל רשימות של 17,000 ספרים בדפוס ובכתב יד. מלבד ספרו של בן יעקב, ציין פרידברג כי הסתמך על כל ספרי הביבליוגרפיה שקדמו לו, "כי מן הנמנע הוא לאיש אחד לראות במו עיניו כל הספרים העבריים המפוזרים ומפורדים בכל ארצות תבל".{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.}} המהדורה השנייה של הספר המשיכה את רשימות הספרים ומהדורותיהם עד שנת תש"י וכללה הוספות ותיקונים למהדורה הראשונה. לפי עדות המחבר כללה המהדורה הראשונה כעשרים וחמישה אלף ספרים והמהדורה השנייה כחמישים אלף. יחד עם זאת, במהדורה השנייה לא נכללה כל הספרות המודרנית שהתפרסמה ברבעון הביבליוגרפי של [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], [[קריית ספר (כתב עת)|קריית ספר]], וכן נעשה רישום חלקי בלבד של ספרי הלימוד והחנוך שנדפסו בארצות הברית, שנרשמו כבר על ידי [[אליעזר רפאל מלאכי]], בספר היובל.{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.}}
 
לסיבות שהביאו אותו להדפיס את הספר, ועל דרך עבודתו ומקורותיו הוא כותב:{{הערה|1=בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"א - ע"ב.}}
שורה 46 ⟵ 43:
 
לפני כששים שנה בא לידי הספר אוצר הספרים מה"ר יצחק איזק בן-יעקב, ואני נמשכתי אחריו כאל אבן השואבת, שקדתי יומם ולילה בלי הרף על דלתות פתחיו, וזעיר שם וזעיר שם רשמתי איזו הערה בשוליו ועלה בידי לתקן שגיאות שונות אשר בטעות יסודן. ברבות השנים ביקרתי לרגל מסחרי, מסחר הספרים, בכל הספריות הגדולות באירופה, ונתגלו על ידי המון ספריות והוצאות, אשר לא שזפתם עין לפני, אז החלטתי לאסוף חומר ולבנים לבנין בית-עקד-ספרים מחדש מן המסד ועד הטפחות. הכל מה שהשיגה ידי שמתי לתוך ילקוטי, ולא העלמתי עין מספר או חבור שיש לו ערך ספרותי כל שהוא. לא נחתי ולא שקטתי להצילו מתהום הנשיה, ולהקים לו יד ושם לנצח נצחים."}}
בהשפעתועבודת המשך לספרו, יצאיצאה לאור בשנות השבעים הספרבספר בשם: '''בית עקד הספריםספרים החדש - ''',לקסיקון ביבליוגרפי לספרים שנדפסו בשנים תש"י-תשל"וג (1950-1973), בעריכת מ. מוריה (משה פלר).
 
את המהדורה הראשונה הוא הוציא לאור באנטוורפן, בשני כרכים, בשנים 1928 ו- 1931 (844 עמודים). מהדורה שנייה מתוקנת, בת ארבעה כרכים, יצאה לאור בין השנים תשי"א-תשט"ז. בשנות הששים יצאה מהדורת צילום מוקטנת של הספר, וכן בשנים 1970 ו- 1971. בשנים האחרונות עם פרסום ספרו של [[ישעיהו וינוגרד]] ('''אוצר הספר העברי''', רשימת הספרים שנדפסו באות עברית מראשית הדפוס העברי בשנת רכ"ט (1469) עד שנת תרכ"ג (1863), ירושלים, תשנ"ד-1993 - תשנ"ה-1995), מִחשוב הספריות הגדולות בעולם והעלאת רוב הנתונים הקיימים על הספר העברי, מראשיתו ועד היום, לאינטרנט (במסגרת [[מפעל הביבליוגרפיה העברית]]), נתעמטהנתמעטה חשיבותו. יחד עם זאת, הוא עדיין מוצב בגאון על מדפי ספרנים ובעלי חנויות ספרים רבים ואף ממשיך להיות מוצע למכירה בחנויות לספרי יד שנייה.
 
==ספריו וחיבוריו==