גינטר גראס – הבדלי גרסאות

גראס היה חבר בתנועת הנוער ההיטלראי "[[היטלר יוגנד]]". בשנת 1942 התנדב ל-Reichsarbeitsdienst (כוחות עזר שסייעו ל[[ורמאכט|וורמאכט]]). בנובמבר 1944, לקראת תום המלחמה, גויס ל[[וואפן אס אס]] {{הערה|{{הארץ|תום שגב|גינטר גראס, האיש הזקוק לעלה תאנה|1.1373169|26 באוגוסט 2011}}.}}. עובדת היותו לוחם בשורות הצבא הגרמני בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה ידועה זמן רב,{{הערה|שם=אלתרמן|{{מעריב|נתן אלתרמן|"תוף הפח" וכלי הרוח|1967/04/07|00600}}}} אך על כך שהשירות היה במסגרת הוואפן אס אס סיפר גראס רק בשנת 2006. בראיון לעיתון "[[פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג]]", שהעניק עם יציאתו לאור של ספרו האוטוביוגרפי "קילוף הבצל", סיפר גראס שהתנדב לשירות ב[[צוללת|צוללות]], אולם כיוון שיחידה זו הפסיקה לגייס חיילים, גויס, מבלי שביקש זאת, לשורות הוואפן אס אס, ב[[דיוויזיית פאנצר אס אס העשירית]] (פרונדסברג), ובה שירת עד לפציעתו ונפילתו בשבי ב[[מריאנסקה לאזנייה|מרינבאד]] ב-[[20 באפריל]] [[1945]]. גראס נכלא ב[[מחנה שבויים]] אמריקאי, ושוחרר ממנו בשנת 1946. לדבריו, התנדב לשירות הצבאי כדי לברוח מביתו וממשפחתו. עקב השתהותו הממושכת בחשיפת שירותו בוואפן אס אס נמתחה על גראס ביקורת רבה.{{הערה|{{ynet||הסופר גינתר גראס הודה: שירתתי באס.אס|3289894|12 באוגוסט 2006|}}{{ש}}{{הארץ|אבנר שפירא|אנחנו ואני והמלחמה ההיא|750112|14 באוגוסט 2006}}{{ש}}{{הארץ|אי-פי|גינתר גראס תובע מו"ל על טענה שהתנדב לאס-אס|927909|26 בנובמבר 2007}}{{ש}}{{nrg|סוכנויות הידיעות|גינטר גראס: הייתי באס-אס|464/284|13 באוגוסט 2006||1|1}}‬}}