הסכסוך בצפון אירלנד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: \1בלפסט\2 |
||
שורה 45:
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]], על רקע [[אבטלה]] כבדה, בעיקר של קתולים, ביקש [[ראש ממשלת צפון אירלנד (1921-1972)|ראש ממשלת צפון אירלנד]], [[טרנס או'ניל]] (Terence O'Neill) ליצור חברה שיוויונית יותר בצפון אירלנד. הניסוי עורר תסיסה בקרב הפרוטסטנטים הלויאליסטים ובראשם המנהיג הדתי [[איאן פייזלי]] (Ian Paisley) וב-[[1966]] הוקם מחדש [[כוח המתנדבים מאלסטר]] (שנטל לעצמו את שמו של הכוח ממלחמת העולם הראשונה) כמיליציה לשם הגנה על האיחוד ועל הפרוטסטנטים ואנשיו גויסו ככוח עזר למשטרה תחת הכינוי B-specials. מנגד ניסו אירים-לאומיים להקים בצפון אגודת זכויות אזרח שתבעה שוויון זכויות לקתולים. באפריל [[1969]], לאחר התקפות עזות מצד הלויאליסטים, התפטר או'ניל מתפקידו. באוגוסט, לאחר תהלוכה יוניוניסטית בעיר [[דרי (צפון אירלנד)|דרי]] (או לונדונדרי, בפי היוניוניסטים) החלו מהומות נגד הקתולים, ברובן נטל חלק כוח המתנדבים מאלסטר. ב-[[14 באוגוסט]] שלח השלטון הבריטי לצפון אירלנד כוחות צבא, על מנת להגן על הקתולים ולהשיב את הסדר על כנו. בהמשך ביקש הממשל הצפון אירי להגדיל את הנוכחות הצבאית הבריטית במקום, תוך הוצאת ה-B-specials משורות המשטרה.
ב[[יום ראשון]] ה-[[30 בינואר]] [[1972]] ירו [[הרגימנט המוצנח (בריטניה)|צנחנים בריטים]] למוות ב-14 גברים ונערים קתולים לא חמושים, לאחר מצעד למען [[זכויות אדם]] בשכונת העוני [[בוגסייד]] בעיר דרי. יום זה, שזכה לכינוי "[[יום ראשון העקוב מדם]]" היה אירוע מכונן אשר הביא לתחילתן של 30 שנות [[אלימות]] בצפון אירלנד שהשפיעו על בריטניה כולה ומכונות "הצרות". הקתולים החיו את מפלגת השין פיין בצפון ואת הצבא האירי הרפובליקאי (IRA). ב-[[21 ביולי]] 1972 ביצע ה-IRA סדרה של פעולות טרור. 22 פצצות שהוטמנו הרגו 9 בני אדם ופצעו קשות יותר מ-130 במה שכונה "[[יום שישי העקוב מדם]]". בכך נפתחה סדרת אירועים אלימים בעיקר
ה"צרות" נמשכו כשלושים שנה ובמסגרתן נהרגו 2057 רפובליקאים, 1019 יוניוניסטים, 368 אנשי צבא וביטחון ו-82 בלתי מעורבים{{הערה|[http://cain.ulst.ac.uk/sutton/ מניין ההרוגים ב"צרות"], אתר אוניברסיטת אלסטר להבנת הקונפליקט}}. ב-[[10 באפריל]] [[1998]] ("[[יום שישי הטוב]]") חתמו
== ראו גם ==
| |||